"ממש חיכיתי ליום חמישי לבוא אלייך", אמרה התלמידה. אבל אני שמעתי הרבה יותר מהמשפט הפשוט הזה. מאחורי המילים האלה שמעתי: • ילדה שמרגישה שמבינים אותה • ילדה שמבינה שהיא מגיעה למרחב בטוח • רצון להרגיש שווה • תקווה שמישהו סוף-סוף רואה אותה כמו שהיא המשפט הקטן הזה היה כמו מפתח שפותח צוהר לעולמה הפנימי. לא רק ציפייה לשיעור, אלא קריאה: "את רואה אותי. את מקשיבה לי. אני כאן". כל ילד הוא יהלום גולמי: כך אני רואה את התלמידים שלי כשילד נכנס לחדר שלי, אני לא רואה רק תלמיד. אני רואה עולם שלם

איך להתמודד עם קשיי שינה אצל ילדים עם ADHD (סיפור מקרה)

בתמונה הזאת אני מחבקת אותה. את הילדה שהייתי. אני מחבקת אותה כי לקח לי חיים שלמים להבין אותה באמת. במשך שנים, חייתי עם תחושת המאבק שלה, אבל לא ידעתי לקרוא לה בשם. הרגשתי את המאמץ שלה, את התסכול, ולא הבנתי למה. אני מחבקת את הילדה הטובה והשקטה, בת להורים שהיו עולים חדשים, שכבר בגיל 5 למדה לקרוא לבד סיפורי אגדות. המאבק שלה היה פנימי ובלתי נראה. הוא התחיל מול שיעורי תורה שהרגישו כמו שפה זרה, והמשיך בייאוש שקט כשלא הספיקה לכתוב את מה שהמורה אמרה. הילדה שלא הצליחה לזכור דבר שלמדה למ