שמתם לב שפסח כבר כאן? כלומר, לא בלוח השנה, אלא בראש של הילדים שלנו. מבחינתם, "חופש פסח" התחיל בערך יומיים לפני פורים, וכל ניסיון לגייס אותם עכשיו למשהו שמזכיר למידה, קריאה או (חלילה) תרגול, נתקל במבט שאומר: "אמא, באמת? עכשיו?". תוסיפו לזה את המציאות המטורפת שלנו, שבה השגרה נקטעת בריצה לממ"ד בדיוק כשהתחלנו משהו, ותקבלו הורים מותשים וילדים שפשוט צריכים... משהו אחר. אני שומעת מהורים בקליניקה ובקבוצות על החרדה הזו – לכבות את התנור באמצע האפייה, להשאיר סירים על האש ולרוץ למרחב המו

תארו לכם שאתם יושבים בשיעור חשוב בזום או בגוגל מיט, ומולכם מונחת מראה גדולה שמציגה את עצמכם בכל תנועה, כל תזוזה, וכל הבעה. עבור ילדים רבים, במיוחד אלו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או רגישות חברתית גבוהה, הלמידה מרחוק היא בדיוק כך: שיעור מול מראה שמסיחה את הדעת ומגבירה את הלחץ. הבעיה הזו מוכרת להורים ולמורים רבים. ילדים שמתקשים להתרכז, מתבלבלים, או פשוט רוצים לכבות את המצלמה כדי להפסיק לראות את עצמם. למה זה קורה? ואיך אפשר לעזור להם להחזיר את הקשב לשיעור? במאמר הזה נבחן את הסיב

אני יודעת, אתמול כתבתי לכם פה פוסט מלומד על כמה "סדר יום" הוא גלגל הצלה לילדים. וזה נכון, באמת. אבל בואו נדבר רגע על מה שקורה כשהתיאוריות שלי פוגשות את הטרלול שלכם בבית, כשמד הלחץ כבר מזמן ב"צבע אדום". ​ בימים כאלה, המוח שלנו קצת ב"אובר-לואוד" וקל מאוד להתבלבל בפרשנות של האירועים. אז הנה כמה תזכורות חשובות כדי שלא נכריז על מלחמה כוללת בתוך הבית : ​ זיהוי עמית - טורף : הילד החמוד הזה, שזוחל לכיוון הלפטופ שלכם עם מבט נחוש? הוא לא איראני שמאיים להפציץ את הבית. הוא בסך