תארו לכם שאתם יושבים בשיעור חשוב בזום או בגוגל מיט, ומולכם מונחת מראה גדולה שמציגה את עצמכם בכל תנועה, כל תזוזה, וכל הבעה. עבור ילדים רבים, במיוחד אלו עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או רגישות חברתית גבוהה, הלמידה מרחוק היא בדיוק כך: שיעור מול מראה שמסיחה את הדעת ומגבירה את הלחץ. הבעיה הזו מוכרת להורים ולמורים רבים. ילדים שמתקשים להתרכז, מתבלבלים, או פשוט רוצים לכבות את המצלמה כדי להפסיק לראות את עצמם. למה זה קורה? ואיך אפשר לעזור להם להחזיר את הקשב לשיעור? במאמר הזה נבחן את הסיב

אני יודעת, אתמול כתבתי לכם פה פוסט מלומד על כמה "סדר יום" הוא גלגל הצלה לילדים. וזה נכון, באמת. אבל בואו נדבר רגע על מה שקורה כשהתיאוריות שלי פוגשות את הטרלול שלכם בבית, כשמד הלחץ כבר מזמן ב"צבע אדום". ​ בימים כאלה, המוח שלנו קצת ב"אובר-לואוד" וקל מאוד להתבלבל בפרשנות של האירועים. אז הנה כמה תזכורות חשובות כדי שלא נכריז על מלחמה כוללת בתוך הבית : ​ זיהוי עמית - טורף : הילד החמוד הזה, שזוחל לכיוון הלפטופ שלכם עם מבט נחוש? הוא לא איראני שמאיים להפציץ את הבית. הוא בסך

יום האישה הבינלאומי 2026 פוגש אותנו בתוך מציאות אינטנסיבית. אנחנו הנשים ש"מחזיקות" – את הבית, את העבודה, את הלב של המשפחה והקהילה. בתוך ה"ג'ינגול" האינסופי הזה, קל מאוד ללכת לאיבוד בין המשימות ולשכוח את מה שבאמת חשוב. אבל השנה, אני מזמינה אותך לעצור רגע מול המראה. לא כדי לבדוק אם האיפור במקום, אלא כדי לראות את מה שמעבר. להביט במראה ולראות סיפור, לא רק עייפות כשאנחנו עומדות מול המראה, לעיתים קרובות המבט שלנו נופל אוטומטית על סימני העייפות או על הקמטים החדשים. אבל המראה היא לא