.png)
באקו, אזרבייג'ן — 8 ימים: מדריך מסע זוגי מלא טיפים, מסלולים ואוכל
- אילנה כהנא
- 10 באוק׳
- זמן קריאה 41 דקות
עודכן: 11 באוק׳
באקו היא יותר ממדינה - היא חוויה
באקו אינה רק יעד טיולים. היא סיפור, חוויה, מפגש של תרבויות, טעמים ורגשות. נסיעה שתשאיר אתכם עם זיכרונות וכמיהה לחזור.
תיהנו וסעו בבטחה! 🇦🇿✈️
בפוסט הזה תמצאו את סיפור החוויה האישית שלנו בבאקו , טיפים חשובים ומעניינים, מידע על מקומות שביקרנו מהם , אתרים, נקודות ציון, מסעדות ובתי קפה וגם קישורים ישירים למפת גוגל שתביא אתכם ישירות ליעד. שמות האתרים ונקודות הציון מהווים קישור למפת גוגל עם המיקום המדוייק.
הכנות לטיול - ויזה - לתיירים יש חובת ויזה - ניתן להזמין ויזה מראש מהאתר -ויזה לבאקו
לוקח כ3 - 5 ימי עסקים לקבל במייל . העלות 30$ - יש להדפיס ולקחת אתכם (ניתן גם להציג על מסך הטלפון בשדה התעופה בבאקו.
ניתן גם להוציא ויזה במכשירים אוטומטים בשדה התעופה בבאקו - שם העלות היא 40$.
אנחנו הוצאנו מראש וקיבלנו במייל לפני הטיסה.
הורידו מראש אפליקציית בולט - עובד נהדר רוב הזמן. התשלום באשראי או במזומן (אתם תריכים להגדיר מראש כיצד לשלם. עלות המוניות זולה מאוד - בתוך העיר בין 2-5 בולט בערך תלוי במרחק - בדרך כלל כשאתם מזמינים את בוחרים את סוג הרכב ומופיעה לכם הערכת העלות של הנסיעה. מוודאים שהGPS מדייק במיקום שלכם ושהכנסתם את יעד הנסיעה המדוייק .
רוב הנהגים לא דוברי אנגלית (חלקם דוברי רוסית. הרוב מדברים רק אזרית. אז הם מסמכים רק על האפליקציה באיסוף ובהגעה ליעד- לכן חשוב לוודא שדייקתם .
1.10.2025 - יום רביעי
נתב"ג = 13:10 -טיסה של אלעל שמפעילה azerbijan airlines - למרות שהזמנו כרטיסי טיסה רגילים והיו לנו מושבים רנדומלים בנפרד- ברגע העליה למטוס - שודרנו באופן מפתיע לשבת יחד במחלקת עסקים - זו היה הפתעה נעימה (ונוחה מאוד!!!) - טיסה קצרה - כ3 שעות . הוגשה ארוחה חמה , שתיה חמה וקרה, יין אדום / לבן למי שרצה. קיבלנו כרית צוואר מתנפחת - ממותגת של חברת התעופה - ולבקשתי גם שמיכה (כרבולית דקה). הדיילות והדיילים אדיבים ומקצועיים.
נחיתה בנמל תעופה BAKU Heydar Aliyev International Airport
המתין לנו נהג בשם סלאם אמירן (דובר אזרית ומעט רוסית - ניתן להתכתב איתו בוואטסאפ באנגלית - הוא משתמש בגוגל טרנסלייט לתרגום) שהזמנו מראש מהארץ ולקח אותנו מהשדה למלון לבקשתנו עצר לנו בדרך בציינג' כדי שנוכל להחליף כסף. והציע לנו הסעות לטיולים מחוץ לבאקו אם נרצה.
טיפים
כסף- בצ'יינג' מקבלים גם דולרים וגם אירו.
במכשירי הATM מקבלים שטרות של 100 או 200 בלבד
מהרגע הראשון התרשמנו מאוד מהנקיון והטיפוח של באקו . כבר בשדה התעופה ובדרכים המהירות, תחנות הדלק, המדרכות והכבישים, המדשאות והגננות המסודרת , כל העצים והשיחים גזומים ומטופחים. - נפלא. מגדלי ענק מעוצבים ומוארים לאורך הדרך כבר הכניסו אותנו לאווירת באקו המודרנית והחדשנית.
אם אתם לא עייפים מהטיסה הסתכלו לצדדים בזמן הנסיעה משדה התעופה על הכביש הראשי שנקרא שדרת היידר אלייב בדרככם תוכלו לראות את Baku Expo Center -
הוא מתחם התערוכות והכנסים המרכזי של אזרבייג׳ן בבאקו. הוא נפתח ב־2010, ממוקם סמוך לנמל התעופה הבינלאומי היידר עלייב, ומארח ירידי מסחר ותערוכות בינלאומיות גדולות בתחומי נפט וגז, בנייה, מזון וטכנולוגיה (כמו Caspian Oil & Gas, BakuBuild ו‑WorldFood).
הוא קומפלקס יוקרתי לאירועים וקונצרטים בבאקו, המשמש להופעות חיות, טקסים, אירועי חברה וחתונות.
- Baku Stadium - אצטדיון באקו הוא האצטדיון הלאומי המודרני של אזרבייג'ן, נחנך ב־2015 ומכיל כ־68,700 מקומות. הוא ממוקם ליד אגם בויוקשור בצפון־מזרח העיר, נגיש במטרו לתחנת Koroğlu, ומשמש את נבחרת הכדורגל הלאומית, אירועי אתלטיקה וקונצרטים. בין האירועים הבולטים: טקסי הפתיחה והנעילה של משחקי אירופה 2015, גמר הליגה האירופית 2019 ומשחקים ביורו 2020. האצטדיון מדורג ב־UEFA Category 4 ומציע תשתיות מתקדמות לאירועים בינלאומיים.
ובצד השני - Ruslan 93 Stadium הוא מגרש כדורגל ומתחם ספורט שכונתי בבאקו, המזוהה עם מרכז הספורט "Ruslan‑93" ומשמש בעיקר לאימונים, משחקים מקומיים וטורנירים קטנים המגרש ממוקם באזור תחנת המטרו Koroğlu, ברחוב Eli Veliyev 71, כחלק ממתחם ספורט עם מתקנים משלימים כמו סאונה ומסאז׳ לעיתים הוא מארח משחקים של קבוצות מקומיות במסגרת ליגות נמוכות/נוער, ואינו האצטדיון האולימפי הגדול של באקו
הוא מגדל מטה הבנק המרכזי של אזרבייג׳ן בבאקו (Central Bank of Azerbaijan Tower), בגובה כ־164 מ׳ וכ־37 קומות, הממוקם על שדרות היידר אלייב ומשמש כנקודת ציון אדריכלית בולטת בעיר המגדל מיועד למשרדי הבנק ולמתקנים נלווים,הפרויקט בבנייה וצפוי להסתיים ב 2025
הוא גורד שחקים ומרכז משרדים בבאקו, הממוקם בשדרות היידר אלייב 109, ונחשב כיום לגורד השחקים הגבוה באזרבייג׳ן ואף בקווקז הדרומי גובהו כ־276–277 מטר ובו כ־49–52 קומות מעל הקרקע, והוא משמש בעיקר כבניין משרדים יוקרתי
- מגדל שנראה כמו קוביות שהונחו אחת על השניה - הוא בניין מטה רשות המיסים - כ־33 קומות וכ־169 מטר גובה, מהגבוהים מסוגו במדינה.
כל המבנים המודרנים שתראו בהמשך הם מבנים שמשמשים למשרדים ממשלתיים.
İqtisadiyyat Nazirliyi tabeliyində İnformasiya Texnologiyaları və Məlumat İdarəetmə Mərkəzi - “מרכז טכנולוגיות מידע וניהול נתונים”
- תאגיד המים הלאומי -מעוצב בהשראת “טיפות מים” המדגיש את הזיקה לתאגיד מים.
וכמובן את המבנה האייקוני של Heydar Aliyev Center
הגענו למלון Courtyard by Marriott Baku
הזמנו חדר קינג - ללא ארוחות 8 ימים, 7 לילות.
נציג בקבלה היה נחמד ושדרג לנו ללא עלות לחדר עם מרפסת.
החדר מקסים ונקי, יש קומקום חשמלי וערכת קפה בסיסית (כוסות, ספלים, תיונים, שקיות קפה וסוכר) בקבוקי מים מינרלים - ההמלצה היא לא לשתות מהברזים בבתי המלון.
מקרר מיני בר קטן (טוב כדי לשמור חלב , שתיה ומעט פירות וירקות אם תרצו.), כספת , ארון בגדים מאובזר בקולבים, מגהץ, חלוקים ונעלי בית, ומייבש שיער במקלחת.
בכל יום דאגו להשאיר לנו שני בקבוקי מים אישיים - זה היה נהדר.
מרפסת החדר שלנו פנתה לרחוב צדדים - ובמקרה לבית הכנסת של בית חב"ד ששוכן ממש ליד המלון.
משטרה - בכל מקום , בכל כביש ובכל רחוב פגשנו המון שוטרים. אני לא יודעת מה הסיבה אבל זה נתן תחושת בטחון. המדיניות שמה דגש על “נראות משטרתית” כדרך למנוע עבירות ולשמור על סדר במרחב הציבורי, במיוחד באזורים תיירותיים ומרכזי בילוי. סביב מוסדות ממשל, חברות לאומיות, אתרי תשתית ונקודות תיירות מרכזיות (הבולווארד, העיר העתיקה, רח׳ ניזאמי) תראו יותר שוטרים קבוע. בדומה למדינות פוסט־סובייטיות אחרות, מקובל מודל של שיטור גלוי ברחוב כמרכיב שגרתי בשמירת סדר ציבורי. הומלסים ורוכלים: הנראות שלהם נמוכה יחסית במרכזי העיר בגלל רגולציה ואכיפה, ולכן פחות נתקלים בהטרדות רחוב. - שימו לב - לא לצלם שוטרים וחיילים!!!! וגם לא - שגרירויות ומשרדי ממשלה, מתקני אנרגיה/נפט/גז ותשתיות חיוניות. שימו לב גם לשילוט - שאסור לצלם . ואם יש ספק - תשאלו.
פרקנו את המזוודות והחלטנו לנצל את הערב כדי לצאת מהמלון .
מול המלון נמצאת שדרת "פארק החורף" שדרה רחבה וארוכה . פארק ירוק , צומח, מסעדות לאורך השדרה ולידן בריכות מים מלאכותיות . המון ספסלים ופינות ישיבה , כמה מזרקות ופסלים. על מנת להגיע לשדרה יש לרדת במעבר הולכי רגל תחתי. בכלל בבאקו גילינו עיר תחתית של מעברים להולכי רגל . בחלק מהמקומות יש מדרגות נעות ובחלקן מדרגות רגילות בלבד. גם במעברים התחתיים הופתענו מרמת הנקיון.
החלטנו לצאת למדרחוב ניזמי המפורסם. כיוונו עם גוגל מפות מסלול הליכה וצעדנו כרבע שעה - והגענו למרכז המדרחוב.
יום רביעי בערב - יחסית שקט - החנויות והמסעדות פתוחות אך לא היו המוני אנשים.
רעבים החלטנו להתיישב במסעדה הראשונה שנראתה לנו.
בכניסה קיבלה אותנו מארחת נחמדה שדיברה מעט אנגלית. התיישבנו בחוץ וניגש אלינו מלצר- האנגלית לא שגורה בפיהם (בלשון המעטה) אך הערכנו את המאמץ . הזמנו סלט אבוקדו, מרק דושפרא (מרק עוף צח עם מיני כיסונים ממולאים בקר) , תבשיל כבש עם תפוחי אדמה, לחם, כוס יין לבן חצי יבש וכוס בירה. ההצלחה הגדולה לטעמי היתה המרק והיין. - הבשר היה מעט יבש לטעמי - והלחם - ניכר כי לא נאפה במקום … בכניסה למסעדה יש במה והופיע זמרת ששרה ברקע לסועדים- זה היה נחמד. כמה שולחנות לידנו כמה בחורים צעירים חגגו יום הולדת - וקמו לרקוד ולשמוח.
בדרכנו חזרה למלון ראינו באחת בחנות המתוקים Chinar מישהי שמכינה במקום מאכל - שבהמשך למדנו שנקרא קוטאב (Qutab) הוא מאכל אזרבייג'ני מסורתי ואהוב, הנחשב לאחד ממאכלי הדגל של המטבח המקומי. זהו למעשה סוג של כיסון בצק דק ושטוח , המקופל לצורת חצי סהר. את הקוטאב ממלאים במילויים שונים, כשהפופולריים ביותר הם:
בשר: בשר טחון (בדרך כלל כבש) מתובל.
ירק: תערובת של עשבי תיבול טריים וריחניים כמו כוסברה, שמיר, תרד ובצל ירוק.
דלעת: מילוי מתקתק של דלעת מגורדת.
גבינה מותכת.
באופן מסורתי, מכינים את הקוטאב על "סאג'" (Saj), מחבת מתכת קמורה והפוכה. לאחר הטיגון הקצר משני הצדדים, נהוג למרוח את הקוטאב בחמאה מומסת ולהגיש אותו חם, לעיתים קרובות לצד יוגורט וסומאק (הבצק מרגיש כמו פיתה דרוזית אבל דק מאוד ומעט קרנצ'י מהאפיה על הסאג')
נחמד לצפות באפיה המסורתית.
חזרה למלון כבר הזמנו BOLT - משהו לא עבד עם חיוב האשראי אז גיליתי שניתן לבחור במזומן- כך עשיתי.
2.10.2025 - יום חמישי
התעוררנו למזג אוויר נעים, שמשי ומדי פעם עננים. 23 מעלות בצהרים. לבשתי חולצה ארוחה דקה וז'קט מעל ובתיק כמובן - מעיל ומטריה לכל מקרה .
החלטנו לשבת באחת המסעדות בפארק החורף - זו שקרובה יותר למלון-
שאלנו אם יש קפה - נאמר לנו שכן . היינו הראשונים והיחידים במקום (שעה 10 בבוקר…) - ובמקום היה אדם אחד בלבד ….. הזמנו קפה אמריקאנו שהוגש עם עוגיה קטנה לצידו (לא היה חלב צמחי משום סוג) , מיץ תפוזים סחוט במקום (מסתבר שבכל מסעדה שהיינו מיץ התפוזים נסחט טרי במקום - זה היה נהדר) וטוסט גבינה נראה היה שלוקח לו שעות להביא את מה שביקשנו… זה היה מבאס. הטוסט היה חובבני ופשוט ממש. אולי בשעות הערב ובמנות יותר מעניינו מהתפריט זה יכול להיות מוצלח יותר…. לא ניסינו. סיימנו לאכול ויצאנו הזמנו בולט לכניסה למלון (כי זה מקום מוכר וקל לכתוב באפליקציה ) והכנסתי כתובת ליעד הראשון שלנו -
ארמון שירוואנשה - Palace of the Shirvanshahs
בנסיעה הזו גילינו כמה חשוב לוודא ולדייק בכתובת שמכניסים. נתקלנו בנהג אדיש - לא דובר אנגלית או רוסית . שלא תקשר בכלל. הגענו לאיזור מרוחק מאוד (כחצי שעה נסיעה ) לנקודה לא ברור[ה בין בתים מקומיים לאזור תעשייה. הראינו לו כמה פעמים שאנחנו רוצים להגיע לעיר העתיקה …. לבסוף הכנסנו את היעד מחדש לאפליקציה והוא לקח אותנו לנקודה הנכונה . הכניסה לעיר העתיקה .
שעה מבוזבזת בדרכים - וכמה מאנטים אקסטרה למחיר- שכר לימוד….
הגענו לשער בעיר העתיקה הקרוב לארמון.
נקודה מעניינת - Aliagha Vahid Monument in Old City
הפסל שאתם רואים מוקדש לעליאגא והיד (Aliagha Vahid), שהיה משורר וזמר גזאלים אהוב מאוד באזרבייג'ן הוא חי בין השנים 1895 ל-1965. הפסל, העשוי ברונזה, נוצר בשנת 1990 על ידי האמנים רחיב חסנוב וסנן סלמזאדה. אבל מה שהופך את הפסל הזה למיוחד באמת הוא העיצוב שלו. אם תתקרבו ותסתכלו היטב, תגלו דמויות רבות השזורות זו בזו, ומתארות סצנות מיצירותיו . העיצוב הייחודי הזה מזמין את המבקרים לגלות את עולמו הספרותי העשיר של המשורר. במקור, הפסל הוצב במקום אחר, אך הועבר למיקומו הנוכחי והיפהפה בעיר העתיקה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, ליד אחת הכניסות לתחנת המטרו איצ'רי שחר (Icherisheher) הפסל ממוקם ממש ליד שער הכניסה לעיר העתיקה (איצ'ריישהר).
הכירו את איצ’רישחר! - העיר העתיקה של באקו
הדמות החביבה עם ראש הרימון היא קמע עירוני שמזכיר עד כמה הרימון חשוב כאן – הוא הפרי הלאומי של אזרבייג’אן וסמל לשפע ולפריון. פגשנו את הרימון במסעדות- במאכלים המסורתיים, בתבשילים ובסלטים (נרשראב (Narsharab) - רוטב מרוכז מיץ רימון, נוזל סמיך וחמצמץ ששופכים על קבבים ובשרים), בשווקים ובאמנות המקומית. הפסל מצטרף למסורת ארוכה של עיטורי רימונים בבאקו ומזמין צילום פתיחה צבעוני לסיור בעיר העתיקה.
באזרבייג׳אן הערמון (Şabalıd) הוא מרכיב ותיק ונפוץ, במיוחד לצד פלוב – מאכל הדגל של המדינה
מה תראו הרבה בתפריטים ובמסעדות
פלוב בסגנון “שאה/שח” (Şah plov): גרגירי אורז או תערובת ממולאת במעטפת לחם דק, עם ערמונים מוקפצים בחמאה ולעתים משולבים פירות מיובשים כמו משמשים, שזיפים וצימוקים.
קובורמה ותבשילי טלה/עגל עם ערמונים ופירות מיובשים, שמוגשים לצד אורז פלוב – שילוב מתוק־מלוח אופייני למטבח האזרי.
עוף ברוטב רימונים עם ערמונים – מנה פופולרית שמשלבת את שני הסמלים הקולינריים של אזרבייג׳אן, רימון וערמון.
אנחנו פחות אוהבים ערמונים - אז למדנו לבדוק היטב האם הם חלק מהמרכיבים במנה - אם אתם אוהבים - אתם הולכים להנות.
אז הגענו ליעד הראשון - ארמון שירוואנשה Palace of the Shirvanshahs
ארמון שירוואנשה, שבעיר העתיקה של באקו – הלב ההיסטורי של העיר מהמאה ה-15. זה קומפלקס מרשים ששימש את שושלת השירוואנשה והיום הוא חלק מאתר מורשת עולמית. ראינו את הדיוואנהאנה המתומן והמסתורי, את מסגד השאה עם המינרט העתיק, מאוזוליאום של חכם דתי מהחצר, חדרי הארמון והקברים המלכותיים, וגם שרידי חמאם מרשים. המבנים עשויים אבן זהובה עם עיטורים וקשתות – סגנון מקומי מיוחד.
מה שהכי שווה: להציץ מהחלונות והקשתות אל הנוף – רואים מהארמון את העיר העתיקה, את מגדלי הלהבה המודרניים ואפילו את הים הכספי. הארמון מספר לא רק את ההיסטוריה המלכותית, אלא גם את הטרנספורמציה של באקו – משושלת עתיקה לשליטה פרסית ורוסית.
אנחנו לא לקחנו הדרכה - פשוט טיילנו והלכנו לאיבוד ברחבי הארמון ובתוך המבנים - נחשפנו לתצוגות אומנות והיסטוריה. הכנסו לכל החדרים והפינות.
מחיר הכניסה 15 מנאט למבוגר. שעות הפתיחה 10:00-18:00.
אנחנו בילינו שם כשעה וזה הספיק לנו.
כשחיפשנו את השרותים- כיוונו אותנו לרדת במדרגות - בדלת במרכז המדרגות גילינו שניתן להצטלם שם בבגדים אזריים מסורתיים - אטרקציה נחמדה למעוניינים בכך- את השרותים היינו צריכים לחפש ומצאנו אותם לבסוף ממש במורד המדרגות פונים שמאלה וממשיכים להקיף את הבניין לצד שמאל - ממש מאחורי המבנה נמצאים השרותים בפינה בין העצים . - לא הכי הגייני- ולא היה נייר …. לתשומת לבכם.
יחד עם זאת בזכות הטיול הזה לחפש את השרותים גילינו דלת אחורית למייצגי אמנות מעניינים…
שווה ללכת לאיבוד - כבר אמרתי….
מהארמון המשכנו והחלטנו לעצור לאכול ב Gabala Old City Restaurant
מסעדה אזרית בלב איצ’רישחר (העיר העתיקה), מתמחה במטבח הלאומי של אזרבייג׳אן
מזג האוויר היה נעים והחלטנו לשבת בחוץ . הזמנו מנת פילף מסורתית - פלוב שאה Shax Plov “מלך הפלוב” האזרי – אורז בסמטי עם זעפרן, תבלינים ולעיתים פירות יבשים ואגוזים, ממולא לרוב בבשר טלה/עוף/בקר. הכל נאפה בתוך מעטפת דקה של לאוואש/יופקה עד שנהיה פריך. הזמנו את הגודל הקטן בהמלצת המלצר- וזה בהחלט היה מספיק. המנה טעימה - ואין ספק שזה מעניין לקבל כך תבשיל של בשר ואורז עטוף בבצק . המלצר פתח אותו עם סכין לנגד עיננו - כמו פרח . לטעמי היה מעט מאוד בשר במנה. אולי כך צריך להיות… לא יודעת?! הבצק פריך וטעים .
הזמנו גם XIRT‑XIRT Badımcan — סלט חציל קריספי- מקלות/פרוסות חציל מצופות קלות ומטוגנות לפריכות, נרשראב (סירופ רימון) או רוטב עגבניות.בחוץ פריך, בפנים רך ומתוק-עדין של חציל. - טעים מאוד. Qəbələ Salat — סלט גבאלה- סלט רענן בסגנון אזרי טרי ומיץ תפוזים סחוט.
בפינת המסעדה ניתן לראות את הגברת שאופה ב טאנדור (באזרית: Təndir) והלחם שנאפה בו הם מהדברים הכי מיוחדים ומסורתיים שיש במטבח האזרי (ובכלל באזור הקווקז).
טאנדור הוא תנור חימר גדול, לרוב בצורת גליל גבוה, שנחפר בחצר או עומד בנפרד. מחממים אותו על גחלים עזות בפנים. הדפנות מתחממות בטירוף.
צפיתי מהצד באופה מכינה ולשה את הבצק , מתפיחה אותו ואז חותכת אותו לחלקים שווים ושוקלת כל חתיכה עד לדיוק מירבי . כל חתיכה של בצק מעובדת לצורה אליפטית - היא מרחה על חתיכה תערובת שנראית כמו ביצה עם מים ומלח ופיזרה מעט קמח. לקחה חתיכת בצק מוכנה והדביקה על דופן התנור. הוצאת הלחם מהטאנדור היא שלב קריטי ודורש כלי מיוחד, כי דפנות התנור לוהטות מאוד ואי אפשר להכניס ידיים פנימה. לשם כך משתמשים במוט מתכת ארוך, שבאזרים (ולפעמים בטורקית) נקרא דמה (Damə).
לקצה המוט יש לעיתים זיזים קטנים או ראש שטוח — הכל כדי לאחוז את הלחם בקלות ולשחרר אותו מדופן התנור בלי לקרוע אותו. האופה “תופסת” בעזרת המוט את שולי הלחם, מפרידה אותו מהדופן (לפעמים יש דבק קל של הבצק לדופן החמה), ומוציאה בתנועה מהירה החוצה, הישר למגש. נראה שהאופות במטבח עובדות קשה - הרבה שעות בעמידה על הרגליים. התוצרים משובחים. אין ספק.
בכניסה למסעדה צומח עץ ומצוייר עליו פנים של אישה - ממול על הקיר - ציור מדהים של פנים של אריה - ליד דלת הכניסה לסטודיו של Workshop Ali Shamsi- ככל הנראה האומן שצייר את הציורים הללו. מרהיב ממש.
סיימנו לאכול ושוטטנו בעיר העתיק בדרכנו למוזיאון השטיחים - העיר העתיקה מלאה במסעדות , חנויות , מבנים וארכיטקטורה מעניינת, סימטאות צרות, תיירים ומקומיים, שרידים אריכאולוגים ועוד… - עוד נחזור לעיר העתיקה מספר פעמים בטיול שלנו.
כיוונו את גוגל למסלול למוזיאון השטיחים - הסתבר לנו שזה מרחק הליכה (ומעבר תחתי ) כדי להגיע לטיילת באקו. מוזיאון השטיחים נמצא סמוך לקניון "דניז מול" הקניון שמזכיר בצורתו מרחוק את בית האופרה בסידני , אוסטרליה. בדרך ראינו את מזרקת הברבורים - שלא היתה פעילה בשעות הצהריים - ואת מתחם "מיני ונציה" Mini Venice שנמצא ממש לפני מוזיאון השטיחים. פינה קטנה וקסומה בבאקו, עם תעלות מים צרות וסירות קטנות, שנראית כמו ונציה האיטלקית המפורסמת - אבל בגרסה זעירה ואזרית! - חוויה אינסטגרמית נחמדה - אנחנו לא לקחנו סירה - אבל זו אטרקציה נחמדה בעיקר אם באים עם ילדים. המחיר כ5-10 מנאט….
הגענו למוזיאון השטיחים אזרבייג'ן - Azerbaijan Carpet Museum
מוזיאון השטיחים בבאקו פתוח לקהל מיום שלישי עד ראשון, עם שעות פעילות מ-10:00 עד 18:00. המוזיאון סגור בימי שני. מחיר כניסה 10 מנאט.
בכניסה הפנו אותנו לאזור מסודר עם לוקרים והתבקשנו להשאיר את תיק הגב שהיה עלינו. - כמובן שכבר השארנו מעילים , צעיפים וכל מה שלא נחוץ בתוך המוזיאון. רעיון נהדר שאיפשר לנו להסתובב חופשיים במוזיאון ללא סחיבת תיק וביגוד עודף. בקומת הכניסה כבר צפינו בגברת שמדגימה אריגת שטיח על נול. המוזיאון נראה מבחוץ צר וארוך- בפנים הופתענו לגלות שיש בו לא פחות מ 3 קומות (יש מדרגות נעות ביניהן - שזה נחמד לרגליים העייפות מאלפי צעדים.
מוזיאון שלם רק לשטיחים! המבנה שלו כבר מדהים - הוא בנוי בצורה של שטיח מגולגל ענק. מדובר בשטיחים מכל התקופות - מהמאה ה-17 ועד המאה ה-20. כל שטיח זה ממש יצירת אומנות. הם מציגים שטיחים מכל האזורים של אזרבייג'ן, וכל אחד מספר סיפור אחר. הטכניקות של אריגת השטיחים שם - וואו! זה באמת משהו מיוחד. ניתן לראות איך אורגים אותם, לפי שרטוט מתוכנן, ואיך כל שטיח מייצג את התרבות המקומית. מה שמדהים זה שהשטיחים האלה הם לא סתם דברים שתולים על הקיר או מניחים על הריצפה - זה ממש סמל גאווה לאומית. כל שטיח מספר על ההיסטוריה, התרבות והמסורת של אזרבייג'ן. פגשנו את השטיחים בכל מקום - במסעדות, בתי הקפה , בדוכני הרוכלים והמזכרות - בכל מיני דגמים וצורות . במוזיאון ניתן לראות גם מיצגים של ההיסטוריה האזרית, כלי נגינה, ביגוד מסורתי ועוד…
אם אתם אוהבי אומנות, היסטוריה או פשוט רוצים לראות משהו מיוחד - המוזיאון הזה חובה! הכניסה לא יקרה, ואפשר לבלות שם כשעה-שעתיים. - יש גם מזנון / בית קפה בקומת הכניסה למי שמעוניין בהפוגה.
מחוץ למוזיאון הצצנו קצת לכיוון הטיילת שממוקמת על הים הכספי. צילמנו קצת והחלטנו על הפסקת קפה בקניון דניז הסמוך.
קניון בן 5 קומות - תמצאו בו חנויות בגדים , קומת אוכל , קולנוע ואזורי משחקים לילדים כולל מרוץ מכוניות. אטרקציה נחמדה לילדים היא מגלשת הצינור מהקומות העליונות עד לקומת הכניסה.
התיישבנו בCOSTA CAFFE להפסקה. גילינו שמעבר לכביש של מוזיאון השטיחים נמצאת הכניסה לפוניקולר . החלטנו לעלות להיילנד פארק עם רדת החשיכה כדי לצפות על העיר המוארת בערב מלמעלה.
שעות הפעילות הן מיום שלישי עד ראשון, 10:00 עד 13:00 ו-14:00 עד 20:00. הרכבל סגור בימי שני. בין השעות 13:00-14:00 הפסקה. את הכרטיס רוכשים בכניסה במכונה אוטומטית. העובדים היו אדיבים ועזרו לנו לרכוש את הכרטיסים. העלות היא 1 מנאט לאדם לכיוון. הקרון יוצא כל רבע שעה - וזמן הנסיעה כ3 דקות בסה"כ . נחמד לצפות בנוף בזמן העליה בקרון.
היילנד פארק (הפארק העליון) בבאקו 🌳 Highland Park
בראש הגבעה שמעל העיר תצפית פנורמה מרהיבה של באקו והים הכספי. ניתן לראות היטב את מופע האורות על מגדלי הלהבה המפורסמים, את טיילת באקו המוארת , הגלגל הענק ועוד…
שדרת הקדושים (Şəhidlər Xiyabanı) הסמוכה היא אתר הנצחה מרגש בראש גבעה הצופה על מפרץ באקו, המוקדש ל-131 האזרחים שנהרגו ב'ינואר השחור' (1990) במאבק על עצמאות אזרבייג'ן תחת הכיבוש הסובייטי. האתר כולל אנדרטה מרשימה עם זווית נטויה המסמלת נפילת גיבורים, פסלים סימבוליים ובית עלמין מסודר ומכובד. בסמוך נבנה גם מסגד הנצחה מודרני, והמכלול משמש כמרחב זיכרון שקט ומרגש המספר את סיפור המאבק הלאומי. המיקום על רקע נוף מפרץ באקו מוסיף נופך סמלי לחוויה ההנצחתית, והופך את המקום לאתר מרכזי בתרבות האזרית.
גן הפסלים, פינות בילוי, שבילי הליכה מסודרים, מקומות ישיבה ומנוחה,
הפארק פתוח לציבור - ללא עלות מהווה נקודת תצפית לנופים פנורמיים מדהימים מקום אידיאלי לצילומים בערב היה קריר ורחות - חשוב להתלבש בהתאם.
היילנד פארק נמצא ממש מעבר לכביש של מגדלי הלהבה המפורסמים.
מגדלי הלהבה בבאקו הם סמל אדריכלי מודרני המגלם את הזהות התרבותית של אזרבייג'ן, המכונה "ארץ האש". שלושת המגדלים הענקיים, בגובה של 182 מטרים, ניצבים על גבעה המשקיפה על העיר העתיקה והים הכספי, ומהווים סימן היכר עירוני מרשים. בנויים בסגנון מודרני עם חזיתות זכוכית המשתנות בתאורת לד דינמית, המדמה להבות אש, המגדלים משלבים שימושים מעורבים של מלון, משרדים ודירות יוקרה. עיצובם מסמל את מורשת האש של אזרבייג׳ן, עם הפניה לתרבות הזורואסטרית העתיקה ולנוכחות הנפט והגז באזור, והם הפכו לסמל מרכזי של באקו המודרנית, המשקף את המעבר מעיר תעשייתית לייצוג עכשווי של חדשנות ויופי אדריכלי.
מגדלי הלהבה מתנשאים לגובה של 182 מטרים, הם אייקון עירוני מרשים הנצפים מכל נקודה בעיר, הודות למיקומם האסטרטגי על גבעה בגובה 200 מטר מעל פני הים. מערכת תאורת ה-LED המתקדמת שלהם מכילה 10,000 מקורות אור המסוגלים להציג 16 מיליון צבעים שונים, והופכת את המבנים לקנבס דינמי המשתנה בכל ערב.
ב-8 באוקטובר 2023, במחווה היסטורית ומרגשת, המגדלים הציגו את דגל ישראל כאות תמיכה ועמידה סולידרית בעקבות מתקפת החמאס, מהלך שסימל את התמיכה האזרית בישראל ברגעים קשים אלה. הופעת הדגל על גבי מגדלים בגובה 182 מטרים, הנראים מכל פינה בעיר, הפכה למחווה סמלית של הזדהות בינלאומית.
מגדל הטלוויזיה של באקו (Baku TV Tower) הוא מבנה הנדסי מרשים הגבוה 310 מטרים, והוא המגדל הגבוה ביותר באזרבייג'ן. המגדל, המכונה גם Azerspace, ניצב בנקודה הגבוהה של העיר ונראה מרחוק מכל שכונות באקו. עיצובו המודרני מושפע מאדריכלות מזרח-תיכונית, עם צורה מחודדת וייחודית המשתלבת בנוף העירוני. הוא משמש כמגדל שידור מרכזי, מרכז תקשורת ותצפית תיירותית, ומהווה סמל טכנולוגי וארכיטקטוני חשוב בנוף העיר.
בשעה 20:00 בערב , שבעי מראות וצעדים , קצת קפואים ועייפים הזמנו BOLT שיקח אותנו חזרה למלון. עייפים ורעבים החלטנו להשאר הערב במלון וירדנו למסעדת המלון שבקומת הלובי . דן הזמין קוראסון סלמון , אני הזמנתי ארוחת קבאב והזמנו גם מנה של מטבלים עם לחם וקנקן תה.
לא זול לאכול במסעדה של המלון - היתרון הגדול - שמשם עלינו ישירות לחדר - להתקלח ולישון.
3.10.2025 - יום שישי
לאחר החווייה הפחות טובה מאתמול בבוקר החלטנו לצעוד לכיוון מדרחוב ניזמי ולחפש בית קפה איכותי יותר כדי לשתות קפה של בוקר. טיילנו לאורך פארק החורף , בדרך גילינו בקצה הפארק את אולם הקונצרטים Heydar Aliyev Palace משם חצינו את הכביש לאחד הרחובות . מצאנו הרבה חנויות, מסעדות, מספרות ועוד עסקים מקומיים.
ראינו שלט של בית קפה שנקרא - Traveler’s Coffee - משענה בחיוב החלטנו להכנס. גילינו בית קפה מקסים. מעוצב מודרני. הזמנו קפה , ומאפה . צילמתי המון . בית קפה חמוד ממש - העובדת במקום, בחורה צעירה בת 21 דוברת אנגלית לא רע - שוחחה איתנו וסיפרה שגרה ברוסיה ועברה לאזרבייג'ן עם אביה שהוא אזרי במקור. הם חיו ברוסיה באזור שיש בו הרבה מפעלי תעשיה וזיהום האוויר שם היה בלתי אפשרי. לכן החליטו לעבור. היא סטודנטית לעיצוב ואדריכלות בנין.
נחמד להכיר כך אנשים. משיחה אקראית.
הזמנו מונית באפליקציית BOLT שתיקח אותנו ל Heydar Aliyev Center
כשירדנו מהמונית ראינו פארק נהדר רחב ידיים במורד הגבעה - בזווית העין קלטתי את השלט -
אז כמובן שירדנו את כל הגבעה כדי לצלם ולהצטלם.
הגבעה בצד של המוזיאון נמצאת בשיפוצים ושדרוג - מדהים כמה שהם משקיעים שם בעיצוב הנוף ונגידות. מדרגות נעות כדי לעלות ולרדת מהגבעה ועוד … עדיין עובדים שם אז אני מקווה שעד הפעם הבאה זה כבר יהיה גמור. עלינו דרך הגבעה ברגל לרחבת המוזיאון- בדרך ראינו פסלי אומנות מרהיבים של פירות ועוד… כמובן שצילמנו והצטלמנו.
בכניסה למוזיאון כיוונו אותנו לקופת הכרטיסים- שם הציעו לנו בנוסף לכרטיס הרגיל למוזיאון (שעולה 15 מנאט) - כרטיסים לתערוכת מכוניות עתיקות (עולה 10 מנאט) כמובן שרכשנו כרטיסים לשניהם. מרכז היידר אלייב שוכן בבאקו, בירת אזרבייג'ן, והוא מבנה מרשים ופורץ דרך שתוכנן על ידי האדריכלית הבריטית-עיראקית זאהה חדיד. המרכז, שנחנך בשנת 2012, מהווה מונומנט אדריכלי מרהיב המשלב מוזיאון, אודיטוריום וספרייה, ומוקדש לזכרו של היידר אלייב, מנהיג אזרבייג'ן החשוב. הארכיטקטורה של המבנה מאופיינת בקווים מעוגלים וזורמים, בצורה המזכירה גל ענק ,תוך שבירת המסורת האדריכלית הסובייטית הקשיחה. פנים המבנה כולל תצוגות המציגות את חייו של אלייב, שהיה נשיא אזרבייג'ן בין השנים 1993-2003, וכן תערוכות המציגות את תרבות ההיסטוריה של אזרבייג'ן. המרכז זכה בפרסים בינלאומיים רבים על העיצוב המהפכני שלו, והפך לסמל תרבותי וארכיטקטוני מרכזי בבאקו, המשקף את השאיפות המודרניות של המדינה ואת הרצון להציג פתיחות ויצירתיות. בכניסה שאלנו אם יש לוקרים -כיוונו אותנו לגברת שנמצאת מאחורי חלון - שלקחה ממני את המעיל ונתנה לי לוחית ממוספרת. את התיקים היא לא הסכימה לקחת …. לפחות המעיל היה תלוי במקום נוח ובטוח. אז התמקדנו במה שסביבנו. במוזיאון….
וואו, תראו איזה מקום מטורף! זה לא סתם מוזיאון, זה ממש חלום של אדריכלות. האדריכלית זהא חדיד, בחורה מדהימה, יצרה כאן משהו שנראה כאילו נחת מהעתיד. תופסים? מבנה לבן ומבריק שנראה כמו גל ענק קפוא - בלי אפילו זווית ישרה אחת!
תרשמו לכם: 57,500 מ"ר של יופי טהור. חמש קומות שבכל אחת מהן תערוכה שונה.
ובית הקפה? אל תגידו לי שראיתם משהו דומה! נוף פנורמי מטורף, עיצוב מינימליסטי בלבן וכסף, ברגע של מנוחה - הזמנתי לנו תה ופחזניות (כי כמובן שאין חלב צמחי בשביל קפה - אפילו שם..) ישבנו לנו באחת הפינות - לנוח מעט ולהרגיע את הרגלים. התחושה בבית הקפה היא של מנוחה בפארק על ספסל לבן (מרופד) והמון ירק מסביב . המעליות והגשרים? נראים כמו מסע בסרט בדיוני. התאורה הטבעית שחודרת דרך החלונות הענקיים, יוצרת משחקי אור מדהימים. אולמות התצוגה? כל כך נקיים וממוקדים שתרגישו כאילו אתם צועדים בתוך חלום.
באמת שכדאי לכם לבוא לכאן. זה לא סתם מוזיאון, זו חוויה שתשאיר אתכם עם הפה פעור. מרכז היידר אלייב? תרשמו לכם - זה המקום הכי מדהים באזרבייג'ן! או בעולם! לא ראיתי דבר כזה.
בין המייצגים והתערוכות במוזיאון -
"ה-Air Fountain – Dance of the Kelaghayis" – דניאל וורצל (Daniel Wurtzel): מיצב קינטי של צעיפים המתעופפים בזרמי אוויר, שנוצר במיוחד למרכז ויוצר כוריאוגרפיה מהפנטת של אור ותנועה.
"הלב שלי הוא שלך" – לורנצו קווין (Lorenzo Quinn): פסל מרהיב מקריסטל בוהמי ועץ אלון בן 6,500 שנה, מוצג לראשונה במרכז ועוסק בחיבור, נתינה ואהבה.
"יופי ממוחזר" – דוטון פופולה (Dotun Popoola): תערוכת יחיד ההופכת חומרים משומשים ליצירות פיסול עכשוויות, ומדגישה יופי הנולד מחדש מתוך שאריות.
"מתנות הטבע" – ג'וזפה קרטא (Giuseppe Carta): תערוכה המעמידה את הטבע ומתנות האדמה כסמל לחיים, תקווה ולידה מחדש; חלק מהיצירות נוצרו במיוחד למרכז ומוצגות לראשונה בבאקו.
"כלי נגינה: אחדות וגיוון": מסע צלילי בין תרבויות עם כ־200 כלי נגינה מ־31 מדינות מן המאה ה־18 עד ה־20, המבליט את המגוון והקשרים המוזיקליים ביניהן.
"אוצרות אזרבייג'ן: אריגת חוטי ההיסטוריה": מעל 200 מיצגים ותצלומים השוזרים פרקים מרכזיים בהיסטוריה של אזרבייג'ן ומציגים זהות, תרבות ומסורת באמצעות חפצים וסיפורים.
"10(-35)" – פייג אחמד (Faig Ahmed): מיצב בהשראת מוטיבי שטיחים אזרבייג'ניים, המציע קריאה עכשווית למסורת דרך פירוק והרכבה מחדש של דגמים מוכרים.
"בובת אומנות": תערוכה רב־לאומית עם 230 בובות מעשי ידיהם של 60 אמנים־פסלים מ־16 מדינות, המציגה מלאכת יד, דמיון ונרטיבים חזותיים מגוונים.
"השתקפות הנצח" – לואיז דה סוזה (Luiz de Souza): תערוכת יחיד הבוחנת את הזמן כממד חווייתי שבו פעולת הציור משנה את הקצב, בין רגע חולף לתחושת נצח.
"שטיח אזרבייג'ני – ריקוד הלולאות" – אלדר מיקאיילזדה (Eldar Mikayilzade): אוסף משי וצמר בצביעה טבעית עם יותר מ־170 גוונים, פרי עבודתם של 6 אמנים ו־14 אורגים, בהשראת ארמון שאקי חאן, שבאקה, פלורה ופאונה, טקלדוז ותכשיטים מסורתיים (קומה 3).
"תעלומת הוורד" – אנדריי אוסטשוב (Andrey Ostashov): תערוכת יחיד של מיניאטורות מעודנות שבהן היופי הוא ערך יסוד, חושפת עולמות סמליים בפרופורציות אינטימיות (קומה 4).
"מיני אזרבייג'ן": דגמי מבנים איקוניים המשקפים את המורשת ההיסטורית של המדינה ואת התפתחותה המודרנית והדינמית, לסיור בזעיר אנפין ברחבי אזרבייג'ן.
"פנינים אזרבייג'אניות: בסוף ההיסטוריה": תצוגה של כתבי קודש וחפצי תרבות — תלמוד, איקונים ממתכת וזהב וקוראן — המדגישה רב־תרבותיות וחיים משותפים באזרבייג'ן לאורך הדורות.
תערוכת מכוניות קלאסיות: (הכניסה לתערוכה בעלות כרטיס נפרד מהמוזיאון - התערוכה ממוקדמת בחניון 3- ) מבחר רכבים מראשית עידן הרכב (מסוף המאה ה־19) ממדינות כגרמניה, ארה"ב, איטליה, צרפת, בריטניה והאימפריה הסובייטית לשעבר, המציג את התפתחות העיצוב וההנדסה המוטורית.
לסיכום - מוזיאון שחובה, חובה, חובה לבקר בו! פנו לכם 4-5 שעות כדי לבלות במוזיאון בנחת במיוחד אם תרצו להכנס גם לתערוכת המכוניות . ועוד הפסקת מנוחה באמצע….
אל תסתפקו בצילומי המבנה מבחוץ - הגיעו עם נעליים נוחות להליכה מרובה, טלפון טעון במלואו כדי לצלם המון- העין לא שובעת מהמראות.
חובה כבר אמרתי????
שעות הפעילות
יום שני - סגור
יום שלישי 10:30 - 18:00
יום רביעי 10:30 - 18:00
יום חמישי 10:30 - 18:00
יום שישי 10:30 - 18:00
שבת 10:30 - 17:00
יום ראשון 10:30 - 17:00
עייפים ומאוד מרוצים שמנו פעמינו למסעדת Günaydın
נהג המונית שלקח אותנו למוזיאון היה פטפטן… גימגמתי איתו במעט הרוסית שהצלחתי - והוא מאוד המליץ על המסעדה הזו. אם אתם נמנים על צופי הכלה מאיסנבול - בטח כבר הבנתם מהשם שמדובר במסעדה טורקית .
המסעדה ממוקדמת במורד הגבעה בפינת רחוב שלקח לנו מעט זמן להבין כיצד חוצים את הכביש לשם בלי ששוטר יעצור אותנו. עד שעוברי אורח נחמדים כיוונו אותנו לחצות בדיוק היכן שעומדים השוטרים כדי שאלו יעזרו לנו לחצות.
בשער הכניסה לחניון - דני אמר שזה נראה כמו מסעדה יוקרתית לאוליגרכים. כלי הרכב בחניון בהחלט ניראו יוקרתיים ומצוחצחים - וכמה אורחים שהגיעו היו לבושים בחליפות. החלטנו בכל זאת להכנס ולנסות. קיבלו אותנו יפה והושיבו אותנו ליד שולחן . הזמנו כמה סלטים לפתיחה - סלט חצילים על האש וסלט עגבניות (סוג של סלסה מתובלת ) וסלט עגבניות כלשהו עם אגוזים. הגישו לנו את זה עם לחם חם מהטאבון- הקטע הענק שהלחם שנראה כמו לחמניות תפוחות היה כמעט חלול בפנים. והוא היה חם וטעים מאוד. הסלטים היו מצויינים. הזמנו מנה שנקראת FIDIK LACHMACUN - כמו שזה נשמע זה נראה כמו מה שאנחנו מכירים בשם לחמעגון - בצק דק מאוד, נראה כמו פיצה עם בשר כבש מתובל בעלי ירק ותבלינים. היה נהדר. הזמנו מנת שווארמה ברוטב עגבניות ופלפלים. - וואו כמה טעים - פרוסות השווארמה דקות דקות ורחבות (כמו פרוסות פסטרמה )- לא רצועות שווארמה כמו שאנחנו מכירים שוחות ברוטב - מתחת לפרוסות פוזרו קרוטונים קראנצ'ים. - זה היה טעים ממש. בסיום הארוחה הגישו לנו מגש פירות ותה עם קוביות סוכר- גם זו תופעה שנתקלנו בה בבאקו- קוביות סוכר…. בכל המסעדות מגישים קוביות סוכר. בחלק בקערית, ובחלק הן ארוזות אחת אחת. אכלנו ושבענו - ובאותו רגע זו הוכרזה כארוחה הטעימה ביותר שאכלנו מאז שהגענו לבאקו. (גם היקרה ביותר עד כה)....
אחלה המלצה של נהג המונית - מה גם שזה היה קרוב למרכז היידר אלייב - אז זה היה מושלם.
הזמנו מונית דרך אפליקציית בולט - וחזרנו למלון- עייפים אך שבעים ומרוצים. החלטנו לסגור את הערב….
4.10.2025 - יום שבת
החלטנו להתחיל את היום בנסיעה לשוק Sadrak Bazar Baku Elmar השוק נמצא במרחק נסיעה של כחצי שעה ממרכז באקו. קראנו בהמלצות בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ שמדובר בשוק ענק ויש המון מה לקנות. חבל שלא הקשבנו לאלו שכתבו שלא מצאו שם כלום.
אז זה לא שאין שם כלום- זה באמת שוק ענק - ממש כמו עיר ענקית - מחולקת לאזורים לפי סוג החנויות - וילונות, מכשירי חשמל, טכסטיל לבית , בגדים ועוד….
אנחנו כיוונו לבגדים… לא משהו מיוחד - אבל חשבנו… שאולי נמצא מציאות. אז עשרות חנויות של מעילים וז'קטים. מאות דוכני בגדים מתינוקות ועד מבוגרים , פיג'מות , שמלות ועוד…. גם נעליים …
רק מה - זה לא הטעם שלנו. זה לא הסגנון - ומהר מאוד הבנו שאין לנו באמת מה לחפש שם - לא עבורנו ולא עבור הבנים שנשארו בארץ…. אין סיכוי שהם ילבשו את מה שהיה שם. - בהחלטה של רגע החלטנו לחזור לעיר הגדולה וללכת לטייל שוב בעיר העתיקה שהיתה נעימה לנו ולא מיצינו אותה בכלל. ברגע אחרון לפני היציאה מצאתי זוג נעלי ספורט לבנות - ובמקרה היתה במידה שלי- נפלא - אז בכל זאת קנינו משהו- 31 מנאט לזוג נעלי ספורט זו מציאה לא רעה.
נהג המונית שהזמנו מבולט הוריד אותנו בכניסה לעיר העתיקה - טיילנו, הצטלמנו, הסתובבנו בנחת בין הסמטאות וחיפשנו בית קפה (כן, נכון… עם חלב צמחי)
ומצאנו - בית קפה בוטיקי מקסים , עם 2-3 שולחנות בחוץ ועוד כמה שולחנות בפנים - בית הקפה נקרא - Book and Coffee הזמנתי קפה גדול ועוגת גבינה אפויה , דן הזמין מילקשייק וישבנו בחוץ על שולחן קטן - באוויר הנפלא - ופשוט נהננו מישיבה במרכז העיר העתיקה - סופגים את האווירה , את הקולות, את העוברים והשבים. זה היה נפלא.
המשכנו להסתובב והחלטנו לחפש את כיכר המזרקות - המדוברת Fountains Square
הליכה קצרה ממיקומנו בעיר העתיקה וגילינו שממש הגענו לאזור מדרחוב ניזמי. מדהים שכשלא מכירים את העיר הכל נראה לנו רחוק ומסובך.
בדרך ראינו מזרקות מעניינות נוספות - רחוב של בתי קפה ומסעדות - כולל בית קפה "חברים" friends coffee
צילמתי קצת והמשכנו לטייל… עוד נשוב….
הגענו לכיכר המזרקות רק בשביל לגלות שמדובר באזור שהיינו בו כבר בערב הראשון כשביקרנו במדרחוב ניזמי. אך המזרקות לא עבדו. הסתובבנו קצת באזור. והבנו שכדאי לחזור לקראת ערב כשהמזרקות עובדות ומוארות . במהלך היום הן לא פעילות.
אז מביני עניין החלטנו לעבור לטייל בטיילת באקו- הרי כבר הבנו את המפה וזה ממש קרוב ….
חצינו את המעבר התת קרקעי מאזור ניזמי לכיוון הטיילת Boulevard הדרך לטיילת שעל רצועת הים הכספי עוברת בפארקים רחבים , מדשאות, עצים, פסלים רבים, דוכני מכירת מזון שונים, לונה פארק קטן לילדים.
המון פינות ישיבה נהדרות בתוך הפארק הירוק ומול הנוף לים.
פארק הטיילת בבאקו - זה לא סתם שביל חוף, זאת חגיגה של קילומטרים של יופי מטורף לאורך הים הכספי! מדובר בנתיב ירוק , כחול וצבעוני שמחבר בין העיר העתיקה לשכונות המודרניות, כשמשני צדדיו גנים מטופחים, פסלים מגניבים ומתחמי בילוי שיגרמו לכם להרגיש כמו בסרט. תמצאו כאן הולכי רגל, רוכבי אופניים, משפחות עם ילדים וזוגות מאוהבים שנהנים מנוף מהמם של הים הכספי. המזג האוויר הנעים, השמש הנדיבה והרוח הקלילה הופכים את הטיילת למקום הכי שווה בבאקו לבילוי, ספורט ופשוט להנות מהחיים. זה המקום שבו העיר פוגשת את הים, וזה ממש לא משהו שאפשר להחמיץ!
עצרנו בדוכן הצ'יפס - וקנינו מנה לנשנוש שמוגשת בתוך קונוס משולש עם מקום ייעודי לרטבים. התיישבנו למנוחה על אחד הספסלים בצל. - משם המשכנו לאורך הטיילת לכיוון דרום - אזור בו עוד לא היינו .
אנסה לעשות סדר בנושא הטיילת -
ב State Flag Square כיכר דגל המדינה הוא אתר חובה בעת ביקור בבאקו. האזור רחב, נקי ומציע נופים מדהימים של הים ושל קו הרקיע של העיר. בעבר שימשה בה אחד מעמודי הדגל הגבוהים בעולם, ובעוד הדגל הענק אינו מתנוסס עוד, הכיכר עדיין מרגישה מרשימה וסמלית.
זה מקום נהדר לטיול ערב רגוע, תמונות, או סתם להירגע על שפת המים. הכיכר מוארת בערב.
בסמוך יש פארק Flag Square Park
- קריסטל הול מפורסם במיוחד בזכות אירוח האירוויזיון 2012. בניין מודרני זה הפך לאחד הסמלים המפורסמים של העיר. העיצוב החיצוני שלו מושך את העין ונראה מרחוק. הוא ממוקם על שפת הים הכספי, ממש ליד כיכר דגל המדינה.
תצפית נפלאה למראה של העיר והים - העלות 10 מנאט.
שעות הפתיחה בכל יום מ12:00-20:00
האנדרטה למוסלמי Magomayev בבאקו ממוקמת בפארק הלאומי חוף הים של הבירה.
ב-12 במרץ 2020, נשיא הרפובליקה של אזרבייג'ן אילהם אלייב הוציא צו להקים אנדרטה לזכר מגומייב המוסלמי בעיר באקו. על פי הצו, הרשות המבצעת של העיר באקו יחד עם משרד התרבות של הרפובליקה של אזרבייג'ן הונחו לבצע פעולות להקמת האנדרטה. ב-17 באוגוסט 2022 התקיימה פתיחת האנדרטה.
מלון קרסנט Crescent Hotel - מלון הקרסנט בבאקו הוא מבנה מיוחד במינו. הוא בנוי בצורת סהר גדול, בגובה של כ-18 קומות, ומשקיף על הים הכספי. הזכוכית הגדולה שמכסה את המלון מחזירה את האור והים, כך שהוא נראה כאילו הוא חלק מהנוף. המבנה העגול והמיוחד הזה הפך לסמל החדש של העיר, ומראה עד כמה באקו היא עיר מודרנית ויפה. התיירים יכולים להתרשם מהמבנה המרשים גם מרחוק, והוא בהחלט נקודת ציון שקשה להחמיץ בטיול בעיר. נראה כי הוא עדיין בבניה
קניון זה נחשב ליעד הקניות החדש ביותר בבאקו, הוא מכיל מותגים בינלאומיים, יחד עם מבחר מכובד של מסעדות ובתי קפה, קולנוע ומתקני בידור לילדים.
ליד קניון סהר נמצאת מזרקה מוזיקלית חדשה, שהפכה לאחת האטרקציות המרכזיות של העיר. המזרקה פועלת מדי יום בשעות 15:00, 18:00 ו-21:00, ומציעה מופע ייחודי של מים, אור ומוזיקה.
חוויית שייט בים הכספי - נקודת היציאה לשייט נמצאת על הטיילת ממש ליד מלון קרסנט
פארק הניצחון הוא פארק מאוד יפה ומעוצב להפליא, האנדרטה בכניסה ארוכה ויפה מאוד, בניית פארק הנצחון טרם הושלמה. בפארק הניצחון ניצב פסל מרגש בצורת אינסוף, המנציח את הניצחון הלאומי של אזרבייג'ן במלחמת נגורנו-קרבאך בשנת 2020. הפסל, העשוי ממתכת מבריקה בגוונים של כסף ושחור, ממוקם על במה שחורה ועליו חקוק התאריך הגורלי 8 בנובמבר 2020 - יום השחרור. צורת האינסוף המעוקמת מסמלת את הזיכרון הנצחי, התקווה והאיחוד המחודש, והיא משמשת אנדרטה לאומית המשקפת את הגאווה והעוצמה של אזרבייג'ן. הפסל, הניצב על רקע הים הכספי, מהווה נקודת ציון רגשית וממלכתית המזכירה לכל עובר ושב את המשמעות ההיסטורית של אותו רגע מכונן. מלחמת נגורנו-קרבאך בשנת 2020 הייתה עימות צבאי קצר אך עוצמתי בין אזרבייג'ן לארמניה, שנמשך כשישה שבועות (27 בספטמבר - 10 בנובמבר 2020). המלחמה הסתיימה בניצחון צבאי של אזרבייג'ן, בהשבת שטחים נרחבים שנשלטו קודם לכן על ידי ארמניה, ובהסכם שתיווכה רוסיה. תוצאות המלחמה כללו: שחרור שטחים בנגורנו-קרבאך ובאזורים סביבה, החזרת השליטה האזרבייג'נית על אזורים שנויים במחלוקת. הסכם הפסקת אש שהשפיע משמעותית על המאזן הגיאופוליטי באזור, הפסקת סכסוך רב-שנים שנמשך מאז שנות ה-90. המלחמה הוכרעה לטובת אזרבייג'ן, והפסל המוצב כאן מנציח את הניצחון הזה.
אז אחרי שטיילנו בטיילת באקו הנהדרת לאורך הים , הצטלמנו וצילמנו את המראות והנוף - הגיע הזמן לחזור לכיכר המזרקות - Fountains Square
בדרך ראינו את הקרוסלה Sahil Carousel ומתקני הלונה פארק לילדים, יש שם גם מתקני לונה פארק כמו של פעם - עם מתקנים לזכיה בבובות ועוד…
The Museum Center מעבר לכביש לכיוון ניזמי נמצא מרכז המוזיאונים (באקו)
לקראת ערב בדרכנו למצוא מקום לאכול עברנו במזרקה White Lilies Fountain שכבר החלה לפעול.
החלטנו לאכול במסעדת דולמה המפורסמת - Dolma Restaurant
הזמנו מנות שנראו מעניינות מהתפריט- מרק בורשט עם בקר שהיה מצויין, מנת ממולאים דולמה , מנת בשר עטופה בבצק עלים כמו סוכריה ובפנים בשר עם ירקות ורוטב עסיסי. מנה של בשר מבושל בירקות עטוף בבצק - לא זוכרת את כל השמות - אבל לא נשארנו רעבים. המסעדה כשלעצמה מספקת חוויה של תחושה אוטנטית מקומית - המסעדה ממוקמת שרחוב ניזמי - מדרגות מובילות אל מתחת לאדמה - הכל צבעוני ומעוצב בהתאם לסגנון האזרי המסורתי. שולחנות עטופים במפה צבעונית, הקירות מקושטים . בכל פעם שנראה שהמסעדה נגמרת אני מגלה שעוד אפשר להכנס פנימה ועוד שולחנות ומקומות ישיבה מתגלים.
חווייה .
מהמסעדה יצאנו לראות את המזרקות מוארות בחשיכה- השעה היתה כבר 19:00 בערב -
Nizami Museum of Azerbaijani Literature המוזיאון לספרות ותרבות אזרית ניצב כפנינה אדריכלית מרהיבה בלב באקו, סמוך לכיכר המזרקות. המבנה ההיסטורי, שנראה כמו ארמון עות'מאני משוחזר, מציג חזית מרשימה המשלבת סגנון קלאסי עם נגיעות מקומיות ייחודיות
על חלונותיו הגדולים ניצבים פסלי ברונזה מרהיבים של משוררים ומשוררות אזריים מפורסמים - דמויות מרשימות הנראות כאילו זה עתה קפאו בזמן, מביטות אל הרחוב בגאון ובהשראה. כל פסל מספר סיפור של יצירה, תרבות ומורשת. מול המוזיאון, במרכז כיכר המזרקות, ניצבת מזרקה מרהיבה שיוצרת הרמוניה מושלמת עם חזית המבנה. המים הניתזים יוצרים מופע אור וצל קסום, המשתקף על חלונות המוזיאון ומעניק למקום אווירה של קסם ויופי תרבותי.
בכניסה לכיכר המזרקות קרוסלה נוספת Nizami Carousel
Estatua de una chica sentada- בסוף כיכר המזרקות צמוד למזרקה עם כדורי הכסף הענקיים- פסל הילדה היושבת על ספסל
Khagani Garden- פארק עם מזרקה במרכז
תסתובבו ותלכו לאיבוד במתחם ניזמי- תמצאו עוד פסלים ומזרקות - כיף גדול.
אחרי סיבוב במדרחוב וקצת קניות ב LC WAIKIKI חזרנו חזרה למלון- כבר מאוחר ונרשמנו לטיול מאורגן מחר עם אליהו טור אזרבייג'ן
5.10.2025 - יום ראשון
טיול יום לגובה
איסוף בין 8:15-8:45 - בפועל האוטובוס הגיע למלון ב9:05.
יצאנו אוטובוס מחא ומיניבוס נוסף - מלא ישראלים- היה מרענן לדבר עברית .
אליהו המדריך שלנו דובר עברית -
המסלול המתוכנן - עיירה יהודית - עיירה מוסלמית - מפעל שטיחים - חורשת גובה בטבע - תצפית הרי הקווקז (סוסים, טרקטורונים - אטרקציות - זרם המפל - מסעדה כפרית - כולל תה עם קוטב - כולל ביטוח מלא והדרכה בעברית
העלות - 50$ למטייל (לא כולל עלות כניסה למוזיאונים ואטרקציות.)
יצאנו לדרך…
במהלך הדרך אליהו סיפר על הצפוי לנו היום, נתן דגשים ונהלים- וסיפר על התרבות האזרית וקצת היסטוריה
נקודת עניין ראשונה בדרך - Cəndəhar
הר 5 האצבעות, המכונה בשפה המקומית "בש בארמאג", הוא יעד מרתק באזרבייג'ן, הניצב כעדות חיה להיסטוריה ולנוף המרהיב של האזור. הוד גובהו המגיע לכ-382 מטרים, יוצר צורה מיוחדת הדומה לכף יד ענקית עם חמש אצבעות, הנראית בבירור מכיוונים מסוימים. המקום, שהיווה בעבר חלק מדרך המשי העתיקה, הוא לא רק אתר טבעי מרשים אלא גם מוקד משיכה רוחני, עם מסגד קטנה המושכת מאמינים ומטיילים כאחד. מסלול הטיול היומי, הנמשך כ-8 קילומטרים ומתאים לקבוצות של עד 18 איש, מציע חוויה מרגשת של טבע, היסטוריה ותרבות, המשלבת נופים עוצרי נשימה עם סיפורים עתיקים וזיכרונות מרגשים של דרך המשי הקדומה.
Coffee-2-Go עצירה בדרך בתחנת עצירה - בתי קפה מקומיים קטנים, עמדות קבאב - תשתיות ישנות מאוד - הכל נראה כל כך שונה ממה שהורגלנו בבאקו- ככל שהרחקנו מהעיר הגדולה כך הנוף משתנה . הכל כפרי יותר בסיסי וישן.
”יהודי ההרים” הם קהילה יהודית עתיקה שישבה במשך מאות שנים בכפרים ובעיירות בהרי הקווקז – לכן כינו אותם “יהודים שחיו בגובה”. מקורם בפרס, ולפי המסורת והמחקר הגיעו לקווקז בערך במאה ה‑5 לספירה. השם “יהודי ההרים” נטבע רק במאה ה‑19 בתקופת האימפריה הרוסית, בעוד ששמם העצמי הוא ג’וחור. הם דיברו ג’והורי (טאט יהודית) – שפה איראנית‑יהודית ייחודית – ושמרו אורח חיים יהודי מסורתי עם מנהגים מקומיים קווקזיים.
מרכזי החיים שלהם היו בצפון אזרבייג’ן ובדגסטן: בקובה (Quba) וסמוך לה ב“הכפר האדום” – עיירה יהודית ייחודית כמעט כולה יהודית – וכן בדרבנט, מחצ’קלה, נלצ’יק וגרוזני. הכלכלה נשענה על חקלאות, גידול גפנים, מלאכות, מסחר ושמירה מקומית, והקהילות קיימו בתי כנסת וחינוך יהודי בתוך סביבה הררית ולעיתים רבת‑אתגרים. במאה ה‑20–21 רבים היגרו, בעיקר לישראל, אך גם לארה”ב ורוסיה, וכיום מונים יהודי ההרים כ‑250 אלף נפש בסך הכול (מרביתם בישראל). למרות הגירה ופיזור, התרבות, השפה והזיכרון הקהילתי שלהם נשמרים ונחקרים עד היום.
ביקור בעיירה היהודית - Red Village קירמיזי קסבה (Qırmızı Qəsəbə), “הכפר האדום”, היא עיירה יהודית ייחודית בצפון אזרבייג'ן ליד קובה, ששימשה במשך מאות שנים מרכז חיי ליהודי ההרים (ג’וחור). נוסדה במאה ה‑18 תחת חסות החאנים המקומיים, ונקראת כך על שם גגות הרעפים האדומים שלה. תושביה דיברו ג’והורי (טאט יהודית), קיימו קהילה תוססת עם בתי כנסת, מוסדות תורה ומנהגים קווקזיים, וכיום ניכרים בה כמה בתי כנסת היסטוריים משוקמים ומוזיאון המתעד את מורשתם. במאה ה‑20–21 רבים היגרו, בעיקר לישראל ולארה״ב, והאוכלוסייה הקבועה הצטמצמה, אך המקום ממשיך לשמש סמל לשימור תרבות יהודי ההרים, לדו־קיום באזרבייג׳ן ולמשיכת מבקרים וחוקרים מרחבי העולם.
לעיתים מציינים שקירמיזי קסבה, “הכפר האדום” של יהודי ההרים בצפון אזרבייג'ן, העמידה מספר בולט של אנשי עסקים רבי־השפעה בזירה הרוסית־פוסט־סובייטית, עד כי בתקשורת דבקה בחלקם לעיתים התווית “אוליגרכים”. בין השמות הנזכרים תכופות: גוד ניסאנוב (יליד קירמיזי קסבה), גרמן זכריאייב (יליד העיירה), ושותפו של ניסאנוב זרח אילייב שמוצאו ממשפחת יהודי ההרים מאזור קובה. את התופעה נוהגים להסביר בקהילה מלוכדת ורשתות אמון פנימיות, מסורת של מסחר ויזמות, רב־לשוניות וקשרים מוקדמים לבאקו ולמוסקבה, בצירוף חלון ההזדמנויות של שנות ה־90 בתחומי מסחר סיטונאי, לוגיסטיקה ונדל״ן. עם זאת, הכינוי “אוליגרך” שנוי במחלוקת ואינו חל בהכרח על כל אחד מהשמות או על רוב יוצאי העיירה.
מוזיאון יהודי ההרים (Mountain Jews Museum) בקירמיזי קסבה – “הכפר האדום” הסמוך לעיר קובה בצפון אזרבייג'ן – מוקדש להיסטוריה, לשפה ולתרבות של יהודי ההרים (ג׳וחור). הוא שוכן במבנה היסטורי ששוקם בשנים האחרונות, בתמיכת הקהילה המקומית וגורמי תרבות אזריים וארגוני מורשת של יוצאי הקהילה. התצוגות משלבות חפצי יום־יום וטקס, כתבי קודש וחומרי דפוס בג׳והורי, עברית ורוסית, תצלומים ארכיוניים, לבושי חג וכלה, עבודות מתכת וכסף, וכלי מלאכה ומסחר שאפיינו את חיי הקהילה בעיירות ובכפרי הקווקז. לצד המוצגים הפיזיים יש גם עמדות מולטימדיה עם הקלטות ועדויות בעל פה, מוזיקה מסורתית ותיעוד לשוני, שמשרטטים את סיפור ההגירה, השימור התרבותי והקשרים עם ישראל והתפוצות.
בכניסה למוזיאון ניצבים שני פסלי אריות המזוהים כבעלי־סמל של שבט יהודה – מוטיב קלאסי באמנות יהודית בכלל ובמורשת יהודי ההרים בפרט, המופיע גם בעיטורי ארונות קודש ובחזיתות בתי כנסת בקווקז. האריות משמשים כ"שומרי הסף" של המוזיאון: הם מסמנים כבוד למסורת, נוכחות וזהות, והפכו לנקודת ציון פוטוגנית שמזוהה עם המקום. השילוב בין תצוגה מוקפדת לבין הסמליות של האריות הופך את הביקור לחוויה תרבותית וחינוכית גם למבקרים שאינם בני הקהילה.
(“בית הכנסת של שש הכיפות”), המוכר גם כ‑Grand Synagogue של קירמיזי קסבה, הוא מבנה איקוני של קהילת יהודי ההרים: הוקם בסוף המאה ה‑19 וניכר בגגו בעל שש כיפות נמוכות המחלקות את החלל הפנימי. בית הכנסת בנוי אבן/לבנים מקומית, ובפנים תכנית תפילה מסורתית עם בימה מרכזית, ארון קודש מעוטר, גלריית נשים ומוטיבים יהודיים קלאסיים לצד כיתוב בעברית ולעיתים בג׳והורי. לאחר תקופות שחיקה ושימוש מצומצם בעידן הסובייטי עבר שימור ושיקום במאה ה‑21 בתמיכת הקהילה ופטרונים מקומיים, וכיום מתקיימות בו תפילות בשבתות וחגים ולעיתים גם ביקורי סיור מתואמים.
לפני גשר הקשת (Arch Bridge) בקובה, ניצבת ברזייה עתיקה שהפכה לאחד מהסמלים המקומיים. לפי המסורת והסיפורים של בני המקום, מערכת המים הזו מזינה את הברזייה במי מעיינות הרריים – והיא נבנתה הודות לתרומתו של יהודי עשיר מקהילת יהודי ההרים. האיש תרם מכספו, מימן את הנחת הצינורות מהמעיין המרוחק ועד הכפר, ובכך אפשר לתושבי קירמיזי קסבה ליהנות ממים זורמים ובריאים בסביבת הגשר. היוזמה שיקפה את חשיבות הנדבנות והערבות הקהילתית ביהדות ההרים, במיוחד באזור שבו מקורות מים איכותיים לא היו מובנים מאליהם. עד היום הברזייה הזו מהווה נקודת עצירה לחוצים, למבקרים ולעולי רגל יהודים, וממחישה את תרומת אנשי הקהילה לפיתוח החיים בכפר.
גשר הקשת (Arch Bridge) בקובה שבצפון אזרבייג'ן הוא גשר היסטורי מלבני חרס אדומות המתפרש בקשתות רצופות מעל נהר גודיאלצ׳אי (Gudyalchay), ומחבר את העיר קובה עם קירמיזי קסבה – “הכפר האדום” של יהודי ההרים. נבנה במאה ה‑19 ושוקם בשנים האחרונות, והוא שימש ציר מסחר ותנועה מרכזי בין שתי הגדות והפך לסמל לקשר ההדוק בין הקהילות. תצורת הקשתות הנמוכות והבניין מלבנים נותנים לו אופי אדריכלי ייחודי ופוטוגני, ובסיור רגלי הוא מציע נקודת תצפית יפה על הנהר ועל בתי הכפר האדום. כיום חלק מהמעבר מותאם יותר להולכי רגל ומבקרים, אך מומלץ להיזהר מתנועה מקומית ולכבד את ההנחיות באתר.
אלברט אגרונוב (Albert Agarunov; לעיתים מכונה “אלברט אהרונוביץ” על שם אביו אהרון) היה בן קהילת יהודי ההרים, נולד בבאקו ב־1970 ושירת כטנקיסט בצבא הסובייטי. עם התפרקות ברית המועצות ופרוץ מלחמת נגורנו־קרבאך התנדב ב־1991 לשורות צבא אזרבייג׳ן, פיקד על טנק T‑72 ונודע בקור רוח ובתעוזה, במיוחד בקרבות הקשים סביב שושה ב־1992. ב־8 במאי 1992 נהרג מירי צלפים במהלך לחימה בשטח בנוי. לאחר נפילתו עוטר בתואר “גיבור לאומי של אזרבייג׳ן”, ושמו הונצח בפסלים, ברחובות ובאתרי זיכרון בבאקו וברחבי המדינה. דמותו הפכה לסמל של תרומת יהודי ההרים לביטחון המדינה ולשותפות אזרחית החוצה קווים אתניים ודתיים.
Памятник погибшив в ВОВ 1941-1945- ראינו גם פסל ממלחמת העולם השניה
מפעל שטיחים שם ראינו את מפעל השטיחים מבפנים- שמענו על המסורת ועבודה של יוצרות השטיחים.
עצירה הבאה ב Gachrash Forest (recreational area) ה”מנהרה הירוקה” לאורך הדרך ביער Qəçrəş (Gechresh) ליד קובה, קטע שבו עצים משני צדי הכביש נוטים זה אל זה ויוצרים כיפה טבעית מעל הדרך.
נכנסנו למקום בו מכינים קוטאב Qutab Şəlalə לאורך “המנהרה הירוקה” ביער גצ’רש ליד קובה עצרנו בצ’אי־האוס מקומי, התיישבנו במקום והגישו לנו קוטאב חמים ישר מהסַג’—כיסוני בצק דקיקים ממולאים בעשבי תיבול עם סומאק ולצידו תה אזרי ריחני .עצירה פשוטה וטובה שמזקקת את טעמי האזור ואת השקט של היער.
עצירה הבאה -לנקודת תצפית על הרי הקווקאז- Plains Hills View Point Plains hills view point היא נקודת תצפית פופולרית ליד קובה, באזור Gimilgazma, המשקיפה על גבעות ירוקות מתגלגלות שהקנו לה בקרב מבקרים את הכינוי “מיני שווייץ” בזכות הנוף הפסטורלי שלה זהו מקום אהוב לצילומים .עלינו ברגל לנקודת התצפית . במקום השכירו רכיבה על סוסים וטרקטורונים . יש נקודת מכירה של תה למי שמעוניין.
בהמשך עצרנו לנקודת תצפית על מפל - בפועל לא היה מפל - היה נחל מים זורמים שעובר בתוך שטח מסעדה שבנויה על הר - כן —Minarə Ailəvi İstirahət Mərkəzi Minarə Ailəvi İstirahət Mərkəzi הוא מרכז מנוחה/צ’אי־האוס לאורך דרך Qəçrəş–Xınalıq, בנוי ממש מעל נהר גודיאלצ’אי (Qudyalchay), ולכן יש ממנו מרפסת ותצפית נוחה אל הזרימות והאשדות של הנהר המקום נמצא באותו אזור גבעות ירוקות סביב Qımılqazma/Gimilgazma שבו מטיילים מרבים לעצור לצילומים ונקודות נוף . במקום שירותים - "בול קליעה"....
הנקודה הבאה - Market שוק כפרי מקומי של תוצרת גידולים , ריבות ומזכרות. קנינו את הלדר בטעמים שונים לקחת הביתה.
התחנה הבאה במסעדה מקומית - KORPU Ресторан לארוחה שעלתה 35 מנאט לאדם וכללה מנה בשרית , סלטים, ציפס , לחם ושתיה. המדריך ביקש מאיתנו להזמין מראש את סוג הבשר שנרצה לאכול - כדי להודיע למסעדה מראש- ואסף את הכסף לפני ההגעה. בכל זאת מדובר בקבוצה של מעל 60 איש. הגענו למסעדה שמסודרת בפרגולות בחיק הטבע . שולחנות ארוכים .
השרותים במקום - שוב בול פגיעה …. לקח זמן עד שהאוכל הגיע בפועל - הקבב היה טעים מאוד וגם הלחם . אבל הכל לקח המון זמן . המלצרים נאלצו לרוץ מצד אחד לאחר כדי להגיע לכל הסועדים שישבו באזורי הישיבה השונים.
משם כבר חזרנו לכיוון באקו- עצרנו שוב בתחנת עצירה לשרותים למי שרצה - ומשם חזרה לבאקו - לפיזור בבתי המלון. הגענו למלון בשעה 21:40 בערב - כשבתכנון הטיול היה כתוב 18:00….
סה"כ היה נחמד- החברה שנסעו איתנו היו נחמדים- הכרנו אנשים ממקומות שונים בארץ.
חזרנו למלון ועברנו דרך הסופר לקנות חלב - כדי שיהיה לנו בחדר.
6.10.2025 - יום שני
בבוקר צעדנו לרחוב ניזמי - התיישבנו בקפה "חברים" הזמנו קפה , עוגת טירמיסו וקרואסון שקדים. מזג האוויר היה נעים ונהננו מהשקט .
משם הזמנו מונית לקניון 28 - 28 Mall - שם נמצאת חנות הדקטלון.
אחרי בילוי בקניון - יצאנו לרחוב ונזכרתי כי קראתי איפה שהוא שיש שוק ליד קניון 28 שנמצא מתחת לאדמה…. חצינו את הכביש לכיוון המטרו - ומצאנו את השלט"Ticarət Mərkəzi Yeraltı Keçid" שמתייחס למעבר תת־קרקעי עם מרכז קניות/דוכנים, ובבאקו אחד המוכרים נמצא בסמוך לתחנת המטרו 28 May
. בדרך כלל תמצאו שם שורת חנויות קטנות של אקססוריז, תיקים, תכשיטים וגאדג’טים, בסגנון “פסז’” מקורה מתחת לכביש או לצומת מרכזי . קיימים גם מעברים ותת־מעברים דומים המקושרים למתחמי קניות מרכזיים בעיר, למשל באזור Port Baku. גילינו שם המון חנויות בגדים, נעלים , בשמים ועוד - מוכרים אדיבים , הכל מסודר ונקי ואפילו ממוזג. - זה היה שוק שהיה שווה להגיע אליו יצאנו משם עם זוג נעליים ושני ג'ינסים….. זה המיקום 28 May Keçid Ticarət Mərkəzi.
במתחם המטרו יש חנויות , מסעדות ובתי קפה.
נכנסנו למקום שנראה נחמד - גדול וממוזג - ELIF
הזמנו מנת שווארמה בצלחת ורול שווארמה. היה טעים .
חזרנו למלון למנוחה קצרה ולהתארגנות כי בערב קבענו לנו פינוק בספא שהמליצו לנו עליו
ספא LIANA DELUX SPA , חוויה מפנקת במרכז רחוב נזימי.
נשמח לתת לכם שירות ברמה הגבוהה ביותר כמו שנתנו למאות ישראלים, חבילה מיוחדת במינה אשר כוללת הכול, פרטים נוספים בווטסאפ: https://wa.me/905452745572
חבילה רק לחברי הקבוצה:
במקום 170 מאנט רק 140 מאנט, משך הטיפול עד שעתיים:
- 60 דקות מסאז' מלא
- 30 דקות פילינג
- 20 דקות מסכת פנים ומסאז'
כולל אמבטיה טורקית, פירות, שתייה, חדר סאונה ועוד...
ניתן להישאר במתחם לשימוש במתקנים השונים לאחר הטיפול מעבר לשעתיים.
קבוצה מעל 6 אנשים יקבלו עוד הנחה בתיאום מראש
הגענו ברגל למקום עלינו לקומה השניה והמעלית נפתחה ישירות לכניסת המתחם.
קיבלו אותנו בחיוך. לאחר המתנה קצרה נכנסנו לחדרי ההלבשה, קיבלנו לוקרים מסודרים , חלוקים לבנים ונעלי בית. כשסיימנו להתארגן כבר חיכו לנו שתי נשים. כיוונו אותנו לחדר המסאז' . 60 דקות של עיסוי , מתיחות , פירוק והרכבה מחדש של כל השרירים התפוסים והעצמות הכואבות מעומס ומאמץ של עשרות אלפי צעדים בימים האחרונים .משם עברנו לסאונה היבשה . ולאחר מכן לחמאם התורכי. משם עברנו למתחם מנוחה , שם מרוחו לנו מסכת בוץ על הפנים. הגישו לנו תה ומגש פירות. אחרי שסיימנו הכל - חזרנו לחדר ההלבשה לשטוף את המסיכה ולהתלבש…
המתחם מרווח ונקי . העובדים נעימים ואדיבים מאוד. היה נפלא.
יצאנו למדרחוב ניזמי לחפש מסעדה לאכול בה.
הגענו ל מסעדת Firuze restaurant - קיבלנו המלצה מאחת מחברות הקבוצה שהיתה איתנו בטיול אתמול. מסעדה שנמצאת במתחם המדרחוב בניזמי. שוב יורדים במדרחוב אל בטן האדמה כדי לגלות עולם שלא נראה בחוץ. התיישבנו לשולחן , הוגשו לנו תפריטים. הכל התנהל באיזי … לקח להם לא מעט זמן לגשת אלינו כדי לקחת הזמנה למרות שהמסעדה לא היתה מלאה כלל.
הזמנו סלט חצילים על האש , לחם, שתי מנות עיקריות ושתיה. התבאסנו מהקצב האיטי, לקח המון זמן. אבל סהכ היה טעים ונעים.
7.10.2025 - יום שלישי
יש לנו עוד יום וחצי בעיר לפני החזרה הביתה נטולי לו"ז לקחנו את הזמן באיזי…החלטנו לצאת ברגל לכיוון העיר העתיקה והטיילת . בכל פעם שהלכנו ברגל מכיוון אחר גילינו עוד מקומות חדשים בדרך , מבנים שלא ראינו או לא שמנו לב אליהם. הרגשנו שאנחנו כבר מכירים את העיר והדרכים נראות מוכרות יותר ויותר. הסתובבנו בעיר העתיקה , בין הסמטאות , הצטלמנו וצילמנו. פגשנו ישראלית מקסימה שהיתה איתנו בטיול המאורגן אז זכינו לצלם אותה והיא צילמה אותנו יחד כך שזכינו שיש לנו תמונות זוגיות גם כן…מזג האוויר היה נהדר.
גילינו מסעדה בתוך אחד המתחמים שנקראת Restaurant Old Garden החלטנו להכנס - בגינה בחוץ פינות ישיבה בין הצמחיה , טבון פעיל עומד בחוץ - הטנדור המסורתי. המלצרים קיבלו אותנו בחיוך. התיישבנו בתוך המסעדה ובחרנו לקחת ארוחת בוקר , חביתה , סלט ירקות עם קוביות גבינה מלוחה, מזטים של גבינה , חמאה וזיתים וכמובן לחם הטנדור המפורסם שהגיע חם חם ישר מהתנור והזמנו את הקוטאב שכבר סיפרתי לכם עליו - אחד עם ירק ואחד עם גבינה - לטעום טעם אחר. . כרגיל במקומות האלו אין חלב צמחי אז הזמנתי אספרסו כפול… קצת קפאין בשעה הזו כבר התבקש… הכל הגיע טרי טרי וחם. היתה ארוחת בוקר נפלאה. מקום נהדר .
משם חזרנו לשוטט בעיר העתיקה - הגענו למגדל העלמה ובפעם החלטתי שאני רוצה להכנס ולעלות למעלה לתצפית - Maiden Tower
מגדל העלמה בבאקו (Qız Qalası), הסמל האיקוני של העיר העתיקה, מתנשא מעל חומות איצ’רישחר ומשקיף אל הים הכספי; הוא נבנה בשלבים, וצורתו הייחודית עם ה”בליטה” האנכית מעוררת מחלוקת מחקרית לגבי ייעודו—מבצר הגנתי, מצפה, ואפילו מקדש קדום—אך כיום הוא מוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לצד העובדות משתמרת האגדה המפורסמת על בת המלך שביקש להשיאה לגבר שלא אהבה: כדי לדחות את הגורל ביקשה מאביה לבנות לה מגדל עד השמים, וכשנשלם, עלתה אל פסגתו, הביטה אל מרחבי הים הכספי—וקפצה, מותירה אחריה את שמה למגדל ולזיכרון של אהבה חופשית. אומרים שבלילות שקטים, כשגלי הטיילת נוגעים באבן הישנה, אפשר כמעט לשמוע את רשרוש צעיפיה ברוח. המבקר היום מוצא בפנים מוזיאון על תולדות באקו ושירוואנשאה, ובקצה העליון—תצפית מעגלית שמחברת בין הסיפור, ההיסטוריה והאופק הכחול, ומזכירה איך מיתוס ומציאות נטווים זה בזה באבן אחת עתיקה.
מגדל העלמה בבאקו מציע חוויית עלייה רגלית דרך מספר קומות עם מדרגות תלולות ומעקות, ובכל קומה חלונות הצצה שממסגרים את הים הכספי; בראש המגדל מחכה רחבת תצפית היקפית עם מעטפת זכוכית להגנה ושולחן עגול המסומן באיורי המונומנטים של העיר—כדי שתדעו לאן להביט למרות שזה די ברור—ומשם נשקף נוף פנורמי של 360° על באקו והים, נקודה נהדרת לצילומים. בדרך כלל פתוח מדי יום בשעות 10:00–18:00, עלות כניסה: למבוגר 15 מנאט. יש עמדת כרטיסים ממול. בסה"כ הייתי במגדל כ50 דקות עד שיצאתי החוצה חזרה.
אם חשקה נפשכם בסיור מודרך כלשהו - דעו שבעיר העתיקה כמעט בכל פינה , שלא לומר בכל מטר בערך יפנו אליכם צעיר או צעירה עם עלוני פרסום של חברת תיירות להציע לכם סיורים וטיולים בעיר או מחוצה לה.
התיישבנו לשתות קפה ב Costa Coffee הסמוך למגדל העלמה. כי צריך קפה איכותי אחד ביום לפחות…
המשכנו לטייל עוד קצת בעיר העתיקה - שוב בכיוון שעוד לא היינו בו - ראינו את המסגד Ashur Mosque
מסגד אשור (המכונה גם מסגד הלזגי) הוא מסגד סוני מן המאה ה־12 בעיר העתיקה של באקו (איצ’רישחר), הנכללת ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו 1210. המסגד נוסד סביב השנים 1169–1171 בידי האומן נג’ף אשור בן אברהים, ויש מסורות מקומיות שלפיהן נבנה על יסודות של מקדש אש קדום. אדריכלית זהו מבנה דו־מפלסי ללא כיפה: קומת מרתף ומעליה אולם תפילה מלבני, במידות משוערות של 14×11 מ’ ואולם תפילה בן כ־55 מ"ר. לאורך הדורות עבר המסגד תיקונים ושחזורים אחדים, ושמו המאוחר "מסגד הלזגי" נקשר לקהילה הלזגית שהתפללה בו
הצטלמנו ורק הצצנו פנימה - היה פתוח, ניתן היה להכנס אך לא לצלם (יש לחלוץ נעליים בכניסה).
החלטנו להמשיך לכיוון הטיילת , הפעם לצידה השני לכיוון הגלגל הענק, שם עוד לא ביקרנו.
הגלגל הענק של באקו, המכונה גם , Baku Eye ניצב על רצועת הטיילת של באקו (Baku Boulevard) ומשקיף אל המפרץ של הים הכספי והסקייליין הדרמטי של העיר. זהו גלגל תצפית מודרני בגובה כ־60 מטר, עם כ־30 קבינות ממוזגות וסגורות (חלקן משודרגות), המעניקות נסיעה רגועה ונוחה לכל עונה. במהלך הסיבוב—האיטי והחלק—נפרש נוף פנורמי של 360 מעלות: מגדלי הלהבה, כיכר הדגל הלאומי, היכל הקריסטל והטיילת הממוסגרת בגנים. בערב התאורה הדינמית של הגלגל מוסיפה מראה צבעוני ופוטוגני במיוחד, והוא נקודת עצירה נפלאה לצילומים.
טיפים קצרים: הזמן היפה ביותר: שקיעה ולילה, כשהעיר מוארת.
מזג אוויר: בימי רוח חזקה ייתכנו השבתות בטיחות—כדאי לבדוק במקום.
מתאים למשפחות: הקבינות סגורות וממוזגות, ונותנות תחושת ביטחון גם למי שחושש מגובה.
שעות הפעילות מ12:00-20:00 עלות למבוגר מגיל 12 - 10 מנאט, ילד 5 מנאט
סיבוב שלם ערך כרבע שעה לדעתי. זה בטח תלוי אם עוצרים להעלות נוסעים חדים באמצע הסיבוב. הגענו בשעות אחה"צ לא היו אנשים …
בדרכנו לאיזור הכביש הראשי להזמין מונית מבולט חזרה למלון - נתקלנו בפסל "FINGERS" יד האדם- מתוך האדמה יוצאות 5 אצבעות כף יד מסביב לגזע עץ. Human Fingers sculpture
פסל “Fingers” הוא מיצב חוץ הפונה לים הכספי ונמצא על טיילת באקו, ממש מאחורי מוזיאון השטיח הלאומי של אזרבייג׳אן משנת 2017. הפסל מציג אצבעות יד אנושית בסגנון מונומנטלי, ומהווה נקודת צילום פופולרית על רקע הים והסקייליין של העיר. המוזיאון עצמו יושב על Seaside Boulevard (Baku Boulevard), כך שקל לשלב ביקור בפסל במסגרת סיור לאורך הטיילת ובמוזיאון השטיחים.
זה היום השני שנתקלנו בבעיה עם אפליקציית BOLT נהגים שנמצאים במרחק 45 דקות ויותר - משהו לא עבד לנו. נאלצנו לקחת מונית שעמדה בצד הכביש - והוא כמובן דרש 10 מנאט על הנסיעה למלון- שזה יקר מאוד לנסיעה שלנו. שבדרך כלל עלתה לנו בין 3-5 מנאט בתוך העיר.
בלית ברירה הסכמנו . היינו עייפים מכדי לצעוד 40 דקות ברגל.
הזמנו מקומות לערב בבר 360 במלון הילטון 360 Bar, Hilton Baku
הזמנו מראש באתר האינטרנט שלהם בכתובת - https://www.sevenrooms.com/reservations/360bar
שימו לב יש לבצע רישום - ברישום רישמו את מספר הטלפון שלכם הישראלי עם אזור חיוג ישראל.
במעמד ההזמנה ניתן לבחור שעה -שימו לב אם יש HAPPY HOUR בשעות שאתם רוצים להגיע - יש אופציה לבחור . הHAPPY HOUR מסתיים ב20:00 בערב כך שהשתיה "הכפולה" תצא אליכם רק עד השעה הזו. ויש אוציה לציין בקשות מזון מיוחדות כמו כשרות, אלרגנים וכו….
הגענו בשעה 19:30 ועלינו לקומה ה25 במעלית שקופה שמשקיפה לטיילת באקו. דלתות המעלית נפתחות וכל הנוף נשקף מחלונות ענק שעוטפים את כל הקומה. בדקו את הזמנתנו והושיבו אותנו לשולחן. החלק של הישיבה הוא למעשה החלק שמסתובב באיטיות לא מורגשת והנוף בחלון משתנה. מראות העיר במוארת בערב פשוט מדהימים. הזמנו שתיה ומנות נשנושים ופשוט נהננו מערב זוגי שקט. בשעה הזו הבר לא היה מלא, מדי פעם הגיעו אורחים נוספים. מוסיקה נעימה ברקע. לקראת 21:00 הגבירו מעט את המוסיקה . סיבוב שלם של הבר נמשך במשך שעה.
אין צורך להסתובב בבר כדי לראות את הנוף. הנוף יגיע אליכם , שבו בנחת ופשוט תהנו. ישבנו שם כשעתיים וחצי.
היה נפלא.
אחד המקומות שרציתי לראות - היא המזרקה המנגנת שנמצאת באזור קניון קרסנט (בין מלון קרסנט לקניון) לצערי לא הספקנו - אבל קיבלנו הצצה בגובה 25 קומות למזרקה הפועלת בשעה 21:00 . Crescent Park לפי מה שמצאתי ברשת - המזרקה מופעלת בשעה 15:00, 18:00 ו-21:00.לפעמים, כל שעה מ-13:00 עד 20:00. לא לגמרי ברור …. אז אם אתם באזור הזה בטיילת בשעות האלו- תנסו אולי תצליחו לצפות המופע המרהיב.
חזרנו למלון ללילה אחרון לפני החזרה הביתה.
8.10.2025 - יום רביעי
קמנו לבוקר של אריזות . הטיסה שלנו בשעה 19:10 בערב אז יש לנו זמן עד 15:00
צ'ק אאוט מהמלון עד 12:00
ארזנו הכל , התארגנו וירדנו ללובי לעשות צ'ק אאוט ולהפקיד את המזוודות לאחסון עד שיגיע הזמן לנסוע למלון. קבענו מראש עם הנהג שהביא אותנו לכאן ביום הראשון שיאסוף אותנו חזרה למלון.
יצאנו שוב ברגל לעיר העתיקה - הבוקר קיבל אותנו מזג אוויר סגרירי - ורוחות חזקות - קראנו כבר על באקו עיר הרוחות , אך עד היום מזג האוויר היה נהדר , שמשי ונעים . הרוחות החזקות מציקות בעיניים . התעטפתי בצעיף ומעיל רוח וכך יצאנו לדרכנו. חצינו לכיוון הצד השני במעבר תחתי שגם בו , כך גילינו אתמול יש שוק תחתי של חנויות בגדים , נעליים, בשמים ועוד….
החלטנו להכנס לארוחת בוקר במסעדת Qaynana Restaurant המפורסמת .
גם במסעדה הזו כמוטיב חוזר בכלל המסעדות המקומיות ניתן לראות את האופות בעבודה מול תנור הטנדור הבוער. ראיתי אותן מכינות את לחם הטנדור המפורסם ואחת מהן הכינה את כיסוני גיוזה . מדהים איך הכל בעבודת יד , אחד אחד וכולם נראים יפים ומדוייקים.
Qaynana Restaurant
בעיר העתיקה של באקו היא מסעדה אזרית ביתית באווירה חמה ומזמינה. כבר בכניסה מקבל את פניכם פסל “הסבתא” האייקוני, שמרמז על אוכל של בית ונדיבות. בפנים, מעל הבר, מסודרים דגלי מדינות – ושמנו לב שדגל ישראל מופיע רביעי, מיד אחרי דגל אזרבייג׳ן. התעניינו לגבי סדר הדגלים במקום ואם יש משמעות - ואכן הדגלים מסודרים על פי סדר תמיכת המדינות במדינת אזרבייג'ן במלחמה שלהם מול ארמניה. ישראל קיבלה מקום של כבוד במקום הרביעי. הזמנו ארוחת בוקר - חביתה עם עגבניות שהגיעה במחבת חמה, לחם טנדור, סלט ירקות טרי, מזטים של גבינות , וחמאה ביתית, וכמובן קוטאב ירקות וקוטאב גבינה - כי היה טעים לנו מאוד וקפה אספרסו כפול. בכלל נראה לי שאת כל הגבינות הם מכינים בעצמם. הכל מרגיש בטעמים ביתיים.
היתה ארוחת בוקר אחרונה נפלאה בבאקו .
טיילנו עוד קצת - והתחלנו לצעוד חזרה לכיוון המלון. צעדנו למעשה מסביב לעיר העתיקה מחוץ לחומות- בדרך עברנו וראינו עוד נקודות מעניינות .
שעון קיר ענק שתלוי מחוץ לחומות העיר העתיקה . לידו עומד פסנתר - Piyano ניגן עליו נער צעיר- לא ברור לי אם זה משהו מתוכנן או תייר מוכשר שהחליט לנגן.
Philharmonic Fountain עוד מזרקה שבשעות הצהרים לא היתה פעילה
עברנו בתוך שבילי פארק ירוק , הרוחות עשו את שלהן והדשאים שהיו עד כה מבריקים ונקיים - התכסו עלי שלכת . בהמשך הופיע מבנה - בקעו ממנו קולות שירה - מהחלון ראינו אדם מנצח על המקהלה . עברנו את תחנת המטרו - ומיד אחריו ראינו Bulaq Spring Bulaq Spring (בולאק) בבאקו הוא מעיין/ברזייה עירונית קטנה בשכונת סאבאייל, לא רחוק מהעיר העתיקה (İcherisheher) ומטיילת באקו. השם “Bulaq” באזרית פירושו מעיין, ובמקום נהוג שמקומיים ומטיילים עוצרים ללגימת מים או למילוי בקבוקים—עצירה קצרה ונעימה במיוחד בימים חמים. זה אינו אתר תיירות גדול אלא נקודת ריענון פשוטה ומקומית, שכדאי לשלב על הדרך.
Памятник "Декларации независимости Азербайджана" אנדרטת “הצהרת העצמאות של אזרבייג׳ן” – מצבת זיכרון ברחוב איסתיגלאיית (Istiglaliyyat) בבאקו, שנבנתה לכבוד הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג׳ן ונחנכה ב‑25 במאי 2007. היא מעוצבת כאובליסק צנוע המסמן את אירוע הכרזת העצמאות ב‑28 במאי 1918. האנדרטה ניצבת במרכז העיר, בין מבני מוסדות אקדמיים ובהם מכון כתבי היד של האקדמיה הלאומית למדעים.
Yusif Məmmədəliyevin heykəli המוקדש ליוסיף ממאדאלייב (1905–1961), אחד מגדולי הכימאים של אזרבייג׳ן וחלוץ בפטרוכימיה, שכיהן גם כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים. מחקריו בתהליכי זיקוק, ניטרציה והפקת דלקי תעופה תרמו משמעותית לתעשיית הנפט של באקו. הפסל ניצב בבאקו, בקרבת מוסדות מחקר והוראה בתחום הנפט והכימיה, ומנציח את מורשתו המדעית.
חצינו את פארק החורף מעבר תחתי לכיוון הרחוב של המלון שלנו
התישבנו לקפה אחרון בבית קפה שנמצא ממש ברחוב של המלון RoastBar coffee shop בית קפה מודרני , קפה ומאפה אחרון וחוזרים למלון לאסוף את המזוודות ולנסוע חזרה לשדה התעופה והביתה .
אזרבייג׳ן קיבלה אותנו בלב פתוח: מדינה מוסלמית־שיעית אך חילונית ומודרנית, שמתגאה באירוח חם וביחס ידידותי למבקרים. בבאקו תמצאו שילוב נדיר של ביטחון אישי גבוה, תשתיות נוחות ומרחבים ציבוריים מטופחים – הרגשנו בנוח לטייל רגלית גם בערב, עם נוכחות משטרתית מורגשת וסביבה מסודרת. כישראלים טיילנו בחופשיות; רבים מהתושבים סקרנים וחייכנים, וקשרי הידידות בין המדינות מורגשים בשטח. זה לא מובן מאליו – וזה בדיוק מה שהופך את החוויה למרגשת: מפגש קרוב עם תרבות קווקזית־אזרית מסבירת פנים שמקבלת אותך כמו אורח בבית.
מעט מאוד ראינו כאן נשים מוסלמיות עם חיג'ב וכיסוי ראש. כמעט ולא שמענו ערבית . בעיקר אזרית ומעט רוסית.
טיפים קצרים:
כבוד למקומות דת: לבוש צנוע בכניסה למסגדים והימנעות מצילומים רגישים.
פוליטיקה ברגישות: הימנעו מדיונים על סכסוכים אזוריים.
תנועה קלה: BOLT נוח ובטוח; הליכה במרכז העיר מרגישה בטוחה גם בלילה.
מסמכים וביטוח: החזיקו דרכון/עותק ובטחו נסיעה; שמרו מספרי חירום ושגרירות.
כניסה למדינה: לרוב מנפיקים אשרת e-visa מראש – בדקו הנחיות מעודכנות לפני הטיסה.
מורשת יהודית: יש קהילה וסמלים יהודיים בבאקו ובכפר קירמיזי קסבה – ביקור מרתק ומחבק.
על באקו בקצרה
בירת אזרבייג’ן מאפשרת מסע בין תקופות, תרבויות וטעמים.
באקו (Bakı) היא הגדולה והמרכזית בערי אזרבייג׳ן, ממוקמת על חוף הים הכספי.
העיר משמשת מרכז כלכלי, תרבותי ומדעי לאומי – וגם שער הכניסה הראשי למדינה.
אוכלוסייה וגודל
באקו רבתי: כ-2.3 מיליון תושבים (נכון ל-2024), כרבע מכל אזרחי אזרבייג׳ן.
שטחה: כ-2,140 קמ"ר (העיר הרשמית קטנה יותר, אך המטרופולין רחב).
העיר עצמה מאוד צפופה ומרכזית – העיר העתיקה לצד שכונות מודרניות וטיילת מרשימה.
דתות ומאפיינים תרבותיים
רוב התושבים מוסלמים שיעים (כ-96%), אך יש גם מוסלמים סונים, נוצרים וקהילות קטנות נוספות.
באקו חילונית מאוד – חיי היום־יום חופשיים, לבוש מגוון, חיי לילה פעילים, ואווירה מערבית ופתוחה יחסית.
החוקה המקומית מגנה על חופש דת – ישנם מסגדים, כנסיות ובתי כנסת פעילים.
הקהילה היהודית בבאקו
בעיר פועלת אחת הקהילות היהודיות המרכזיות באזור הקווקז, עם היסטוריה ומורשת עשירה.
בבאקו חיים כיום כ-5,000–7,000 יהודים. יש בעיר שלושה בתי כנסת – לאשכנזים, גיאורגים ויהודי ההרים (היהודים המקומיים). פועלים בה בית חולים יהודי, מוסדות קהילה, מרכזים חברתיים וחיים יהודיים גלויים. היחס הכללי ליהודים ולישראלים הוא חיובי ופתוח – באקו נחשבת לבטוחה ונעימה במיוחד עבור מבקרים מישראל. סמלים יהודיים מוצגים בגלוי, כולל בתי כנסת חדשים ומתקני קהילה, ובחגים ובאירועים לעתים מתקיימים שיתופי פעולה עם השגרירות הישראלית.
מעניין לדעת
מחוץ לעיר, צפונה, נמצא הכפר קירמיזי קסבה (“העיירה האדומה”) – היישוב היהודי הסגור היחיד שנותר מחוץ לישראל, ואטרקציה למתעניינים במורשת יהודי המזרח.
באקו מציעה שילוב של מסורת וקידמה, פתיחות דתית ותרבותית, וחיי קהילה יהודית פעילה לצד רוב מוסלמי מתון – כל אלה תורמים לאופי המיוחד של העיר ולתחושת הביטחון שמרגיש בה כל תייר.
העיר העתיקה (İcherisheher) מלאה באווירה היסטורית עם חאנים, סמטאות מבלבלות, מגדל העלמה (Maiden Tower) ותצפיות לים.
ארמון השירוואנשה מציע הצצה לימים של עשירים ושליטים, ונותן טעימה מהווה קווקזי.
היידר אלייב ומוזיאון השטיחים מציגים אדריכלות עתידנית ומלאכת־יד אזרית.
טיילת באקו הפרוסה לאורך הים, מאפשרת הליכות ארוכות, כיכרות, גלגל ענק, “ונציה קטנה” ואווירה פורחת—יום ולילה.
מעבר לאתרים, תמצאו שווקים מודרניים, קניונים מתקדמים, ואפשרות לגלות עיירות יהודיות ואת הטבע שמחוץ לעיר (כמו הרי הבוץ, או קובה והכפר קירמיזי קסבה).
ביטחון, יחס והתרשמות ישראלית
בעיר מורגשת נוכחות משטרתית שקטה, רחובות מוארים ונקיים, ויחס של קבלה וסקרנות. כנוסעים ישראלים חווינו אווירה רגועה, מיעוט מוחלט באירועים חריגים, ואפילו גאווה מקומית על יחסי שתי המדינות. השפה בעיקר אזרית—אבל במוקדי התיירות ידברו איתכם ברוסית, לעיתים גם באנגלית.
לכבד תרבותית: הקפידו על לבוש צנוע בכניסה למסגדים, אל תנהלו שיחות פוליטיות רגישות וגלו רגישות היכן שמסומן.
סביבת תיירים: מרכז העיר בטוח להליכה גם בלילה, האפליקציה “Bolt” נוחה וזולה למוניות, התחבורה ציבורית זמינה ומסודרת.
תחושת ביטחון: החזקת דרכון/צילום, ביטוח נסיעה ושמירה על כללי זהירות שגרתיים—כמו בכל עיר מודרנית.
אוכל ואירוח
המטבח האזרי חוגג בשרים, תבשילים, בצקים ורימונים—נסו קוטאב, פלוב, קבבים, מרקי פיטי, ולחם טנדור. תה שחור מוגש תמיד, לעיתים עם ריבת דובדבנים.
חשוב לדעת:
ברוב המסעדות יתווסף אוטומטית לחשבון “שירות”—10% (Xidmət haqqı). חפשו שורת שירות בחשבונית; טיפ נוסף ניתן רק אם אין. דוכנים פשוטים בדרך־כלל לא גובים שירות.
טיפים פרקטיים
מטבע: מנאט אזרי (AZN). כרטיסי אשראי מוכרים, אם כי מזומן עובד טוב בשווקים ודוכנים.
סים קניה: Azercell/Bakcell מציעות חבילות גלישה זולות.
התניידות: “Bolt” למוניות, הליכות רבות במרכז, מטרו/אוטובוסים עם כרטיס BakiKart.
עונות: הכי נעים באביב ובסתיו; בקיץ חם ולעיתים רוחות חזקות—“עיר הרוחות”.
שפה: אזרית, רוסית שגורה, אנגלית מעט ובעיקר באתרים תיירותיים. מילת קסם: “סאג' אולון” (תודה).
דגשים למסלול קצר (2–3 ימים)
יום 1: עיר עתיקה, ארמון השירוואנשה, מגדל העלמה, SMS, פלאפל בטיילת, תצפית ומופע אורות במגדלי הלהבה.
יום 2: מוזיאון השטיחים, בולווארד ים/ניזמי, מסעדה עממית בערב.
יום 3: מרכז היידר אלייב, אופציה לטיול בוקר בגובוסטאן.
נסו לשוטט בנחת, להיפתח לשיחות קצרות ולחוות את הרוח המקומית—המפגש האנושי פה שווה לא פחות מהאדריכלות ומהטעמים. באקו היא גם נמל וגם בית: מסבירה פנים, בטוחה, מגוונת ומדליקה.
שווה להצטרף לקבוצות לקבלת טיפים ומידע בזמן אמת.
קבוצת הפייסבוק באקו - טיפים ומידע למטיילים בבאקו אזרבייג'ן 🇮🇱🇦🇿
קבוצת הוואטסאפ למטיילים
טיול נעים!
תגובות