top of page
2.jpg

 קשיי קשב: נוירולוגיים לעומת רגשיים/רפואיים

בעידן שבו המודעות לנושא הפרעות הקשב והריכוז (ADHD) הולכת וגדלה,

מתעורר הצורך לדון גם במצבים אחרים העלולים להידמות לADHD מבחינת הסימפטומים, כשבפועל מקורם במצבים רגשיים, רפואיים ואף סביבתיים. קושי להבחין בין המצבים הללו, כמו גם ההשלכות של כל אחד מהם, מובילים פעמים רבות לטעויות באבחון ובטיפול.

 

במאמר זה נעמיק בהבדלים בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לבין קשיים רגשיים או רפואיים שגורמים לקשב לקוי, ונתייחס להשפעות החברתיות והלימודיות של שני המצבים ולדרכי הטיפול האפשריות.

  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn
  • Instagram

 מהי הפרעת קשב וריכוז (ADHD)?

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב נוירוהתפתחותי עם מאפיינים מוחייםתפקודיים ברורים. מחקרים מראים כי ADHD נובע בעיקר משינויים במסלולי הדופמין במוח, המשפיעים על תהליכים כמו ויסות עצמי, תשומת לב ואימפולסיביות.

 

סימפטומים נפוצים:

 חוסר קשב: קושי להתמקד במשימות ממושכות או משעממות, נטייה לאבד חפצים, שכחנות.

 אימפולסיביות: צורך להגיב מיד, להתפרץ לדברים ולעיתים לא לחשוב על ההשלכות.

 היפראקטיביות: חוסר מנוחה, תנועתיות מוגברת, קושי לשבת זמן ממושך.

 

תסמינים אלה מופיעים במשימות שונות ובסביבות מגוונות (בית, עבודה, לימודים), והם נשארים עקביים לאורך זמן.

 קשיי קשב רגשיים/רפואיים

קשיים בקשב יכולים להיגרם גם מגורמים שאינם נוירו התפתחותיים:

1. מצבים רגשיים: חרדה, דיכאון או טראומה עלולים להפריע לריכוז עקב "תפיסת המשאבים" של המוח על ידי דאגות, רגשות שליליים או זיכרונות.

2. בעיות רפואיות: בעיות רפואין העלולות לגרום לקושי בריכוז שדומה להפרעות קשב. 

 

* עייפות כרונית כתוצאה מאיכות שינה ירודה.

* מחסור בוויטמינים (למשל ברזל או B12).

* אנמיה ומחסור בברזל.
* תגובה שלילית לכימיקלים שנמצאים במזון. כגון:מונוסודיום גלוטמט, צבעי מאכל אדום וצהוב. סירופ
   תירס ותוספים נוספים.
* תפקוד לקוי של בלוטת התריס - תת פעילות ועודף פעילות.
* עודף סוכר - סכרת נעורים.
* לקות ראייה.

* ירידה בשמיעה.
* שקד שלישי.
 

הבדלים מרכזיים:

 במקרים רגשיים/רפואיים, הסימפטומים תלויים בתנאים חיצוניים (למשל, עייפות או לחץ מוגבר), ואילו בADHD הסימפטומים הם "תמידיים" ונמשכים לאורך זמן.

 ההיבט החברתי: ADHD לעומת קשיי קשב אחרים

 ההשפעות החברתיות של ADHD

ADHD עלול להשפיע על יחסים ביןאישיים כתוצאה מהתנהגויות כמו דיבור לא מותאם, שכחת מחויבויות, או התפרצות לתוך שיחה. ילדים ומבוגרים עם ADHD עלולים להתמודד עם:

1. אי הבנה חברתית: אנשים רואים בהתנהגותם חוסר אכפתיות או עקשנות, למרות שמקור הקושי הוא נוירולוגי.

2. דחייה חברתית: בשל התנהגויות תזזיתיות או חוסר סבלנות, הם עשויים להיתקל בריחוק מצד קבוצת השווים.

3. חוסר דימוי עצמי: כישלון בקשרים חברתיים חוזרים ונשנים עלול להוביל לתחושת כישלון אישית.

 

 הקשיים החברתיים במצבים רגשיים/רפואיים

במקרים רגשיים, הקשיים החברתיים עשויים לנבוע מהתכנסות פנימית ומחסימת התפקוד התקין, כגון:

 אדם עם חרדה חברתית עשוי להימנע מקשרים חברתיים מסיבות של פחד מכישלון או דחייה.

 אדם עם עייפות כרונית עלול להיראות לא מעורב או אדיש, מה שמוביל לאיהבנה ודחייה.

 האתגרים הלימודיים: ADHD מול מצבים רגשיים/רפואיים

 ADHD וסביבות לימודיות

בתי ספר ואוניברסיטאות הם סביבה מאתגרת במיוחד עבור ילדים ומבוגרים עם ADHD, משום שמערכת זו דורשת יכולות ריכוז, משמעת וארגון.

 

אתגרים עיקריים:

 קושי בארגון: תלמידים עם ADHD לעיתים לא מצליחים לשמור על תיק מסודר או לעקוב אחר שיעורי הבית שהוקצו.

 חוסר מוטיבציה למשימות שדורשות מאמץ: תלמידים מתקשים להתרכז בזמן קריאת טקסטים ארוכים או התמקדות בשיעורים משעממים.

 בעיות בהתנהגות: נטייה לקום מהכיסא, לדבר בזמן השיעור, או לאבד קשב ברגעים קריטיים במבחן.

 

השפעות פסיכולוגיות:

 תחושת כישלון מתמשך: תלמידים עם ADHD מתמודדים פעמים רבות עם "אכזבה" מצד המורים ומסביבה חינוכית שלא תמיד מזהה את הצורך בהתאמות.

 הימנעות משימות: מתוך פחד מכישלון, הם עלולים לדחות משימות באופן עקבי.

 

 אתגרים לימודיים בקשיי קשב רגשיים/רפואיים

במצבים רגשיים ורפואיים, הקשיים הלימודיים שונים מעט, בדרך כלל בשל הממד התגובתי:

 חרדה: למשל, תלמיד שחווה חרדה לפני מבחנים עשוי "להיתקע" על שאלה או לא להיות מסוגל להתחיל בכלל.

 עייפות וחסרים רפואיים: אלו עשויים לגרום לקשיי ריכוז שפוגעים ביכולת לבצע משימות לימודיות פשוטות.

 דרכי התמודדות: התאמות וטיפולים

 התאמות לימודיות לילדים עם ADHD:

  1. הארכת זמן במבחנים ומתן מבחנים בחדרים שקטים.

  2. חלוקה למנות עבודה קטנות במקום משימות גדולות.

  3. הטמעת מערכות תזכורת מותאמות אישית (כגון שימוש בצבעים או תרשימים).

  4. מתן הפסקות יזומות כדי לשמור על ריכוז.

 

 לילדים עם קשיים רגשיים:

  1. עבודה בשיתוף פעולה עם יועצים או מטפלים לצורך מתן תמיכה נפשית.

  2. לימוד טכניקות לניהול חרדה, כגון דמיון מודרך, נשימות עמוקות או תרגולי מיינדפולנס.

  3. התייחסות אישית להצלחת התלמיד, כמו מתן משוב חיובי גם בעל הישגים קטנים.

 

 תמיכה חברתית

1. חינוך הסביבה: העברת סדנאות מודעות לצוותי הוראה ותלמידים עבור הבנה מעמיקה של התנהגות שונה כתוצאה של ADHD או קשיים רגשיים.

2. פיתוח מיומנויות חברתיות: לתלמידים עם ADHD או חרדה, ניתן ללמד אסטרטגיות אינטראקציה חברתיות במסגרת טיפול התנהגותי או קבוצות תמיכה.

 

 טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים

1. ADHD: טיפול תרופתי כמו ריטלין או אדרל עשויים לשפר את תפקוד הקשב. בשילוב עם אימון אישי וכישורי התנהגות, ניתן להגיע לתוצאות חיוביות.

2. קשיים רגשיים: טיפול פסיכולוגי (למשל CBT) עשוי לסייע בהתמודדות עם רגשות. אם מדובר באלמנט רפואי, יש צורך בהתאמה רפואית, בין אם מדובר בהשלמה תזונתית או טיפול משלים.

 איך מאבחנים ADHD או קשיי קשב רגשיים/רפואיים?

תהליך האבחון של קשיי קשב מתמקד בזיהוי הגורם לקשיים – האם מדובר בהפרעה נוירולוגית (ADHD), או שמא במצב רגשי או רפואי אחר. האבחון כולל כמה שלבים:

 

אבחון ADHD:

מבוסס על קריטריונים ברורים מתוך הDSM5. יש לבדוק האם הסימפטומים (חוסר קשב, אימפולסיביות, היפראקטיביות) נמשכים לפחות 6 חודשים ומופיעים לפני גיל 12.

שימוש בשאלוני הערכה כמו שאלון Conners עבור הורים ומורים, השוואת תגובות הילד לסביבתו הקרובה.

ריאיון קליני מקיף עם פסיכיאטר, פסיכולוג או נוירולוג, שמטרתו לזהות הופעה של הסימפטומים במגוון סביבות (למשל בבית, בבית הספר ובחיי היומיום).

 

אבחון קשיי קשב רגשיים/רפואיים:

הערכת מצבו הרגשי של המטופל באמצעות כלים קליניים, כמו שאלוני חרדה או דיכאון או שיחה קלינית מעמיקה שמזהה מצבים כמו סטרס, טראומה או חרדה.

בדיקות רפואיות מקיפות: יש לערוך בדיקות דם (כגון רמת ברזל, ויטמינים ותפקוד בלוטות הורמונליות), או במקרה הצורך הערכת שינה וטיפול בעייפות כרונית.

זיהוי הקשר בין תנאים סביבתיים למסלול האירועים שגורם לקשיים – למשל, האם הזמנים שבהם חווים קשיים תואמים לתופעות רפואיות או סביבה לחוצה במיוחד.

 

האבחון חשוב ביותר מכיוון שהוא מכוון את דרכי ההתמודדות והטיפול: בעוד ADHD מצריך פעמים רבות שילוב של טיפול תרופתי והתנהגותי, קשיי קשב רגשיים או רפואיים יטופלו באמצעות מענה ישיר לגורם הבעיה ומעטפת תמיכה נפשית או רפואית מתאימה.

היכולת לאבחן את ההבדל בין ADHD לקשיי קשב רגשיים או רפואיים היא קריטית להבנת שורש הבעיות והתאמת הפתרון הנכון. בעוד ADHD הוא תופעה נוירולוגיתהתפתחותית מתמשכת, קשיי קשב שמקורם רגשי או רפואי מותנים בסביבה ולעיתים זמניים או נפתרים עם טיפול במצב הבסיסי.

 

הבנה זו לא רק מונעת טעויות באבחון, אלא גם מאפשרת לילדים ומבוגרים להתמודד עם קשייהם בצורה מיטבית – לימודית, חברתית ורפואית. טיפוח גישה מכילה ומודעת יותר, הן בחינוך והן בחברה, יכולה להוות שיפור משמעותי באיכות חייהם של מי שמתמודדים עם אתגרים אלו.

bottom of page