הסדרה שמלמדת את ילדכם לנהל את עצמו - חלק 1: ויסות רגשי, הבסיס להכל

האם אתם מכירים את הרגע שבו תסכול קטן הופך להתפרצות זעם אדירה?

שהמילה "לא" גוררת בכי קורע לב? או שחשש קטן מונע מהילד שלכם אפילו לנסות?

ברוכים הבאים לעולמו של הוויסות הרגשי.

בסדרת הפוסטים הקרובה נצלול יחד לעולם המרתק של התפקודים הניהוליים - מערכת ההפעלה של המנכ"ל הפנימי של ילדינו. ואנחנו מתחילים מהיסוד, מהבסיס של כל הפירמידה: היכולת לנהל רגשות.

מהו ויסות רגשי? 

ויסות רגשי הוא לא הדחקה של רגשות. להפך. זו היכולת להרגיש את כל קשת הרגשות – כעס, שמחה, עצב, תסכול – אבל לנהל את התגובה שלנו אליהם. זה ההבדל בין להרגיש כעס ולחשוב "אני כועס, אני צריך רגע להירגע", לבין להרגיש כעס ולזרוק חפצים.

אצל ילדים עם ADHD, המערכת הזו רגישה במיוחד. הרגשות מגיעים בעוצמה גבוהה יותר, וה"ווסת" שאמור למתן אותם פחות מפותח. לכן, לפני שנוכל לבקש מהם לתכנן, להתארגן או להתאפק, אנחנו חייבים לתת להם כלים לנהל את הסערות הפנימיות.

למה זה התפקוד הכי חשוב? דמיינו שאתם מנסים להרכיב רהיט של איקאה בזמן שמישהו צועק עליכם. זה אפשרי? כנראה שלא. המוח הרגשי (הלימבי) משתלט על המוח החושב (הפרונטלי). כך בדיוק מרגיש ילד מוצף רגשית. הוא לא "פנוי" ללמידה, לתכנון או לפתרון בעיות.

איך מאמנים את שריר הוויסות הרגשי? 3 כלים מעשיים:

1. "לשַיֵים כדי להרגיע" (Name It to Tame It): 

   זהו הכלי החזק ביותר בארגז הכלים שלכם. כשהילד מוצף, במקום לומר "תרגע" או "זה לא סיפור", שקפו לו את הרגש שאתם מזהים:

   • "אני רואה שהפאזל הזה ממש מתסכל אותך."

   • "זה נראה שאתה ממש כועס על אחותך שלקחה לך את המשחק."

   • "אני מבינה שאתה מאוכזב שלא נוסעים לסבתא היום." הפעולה הפשוטה הזו נותנת לרגש תוקף, מלמדת את הילד אוצר מילים רגשי, ומאותתת למוח החושב שלו "להיכנס לפעולה" ולהרגיע את המערכת.

2. "מדחום הרגשות" - ללמוד את העוצמות: 

   ציירו יחד מדחום גדול על דף. חלקו אותו ל-3 אזורים עם צבעים ופרצופים:

   • ירוק (למטה): "אני רגוע ונעים לי."

   • צהוב (באמצע): "אני מתחיל להרגיש משהו... קצת כעס/תסכול/דאגה."

   • אדום (למעלה): "אני רותח! הרגש השתלט עליי!" דברו על המדחום בזמנים רגועים. שאלו את הילד איפה הוא נמצא על המדחום במהלך היום. המטרה היא ללמד אותו לזהות את ה"צהוב" – הרגע שבו עוד אפשר לעצור ולבחור תגובה, לפני שמגיעים ל"אדום" הבלתי נשלט.

3. יצירת "ארגז כלים להרגעה":

    זו לא פינה לעונש, אלא מרחב בטוח. שבו יחד עם הילד והכינו קופסה או פינה בבית עם דברים שעוזרים לו להירגע. מה יכול להיות שם?

   • פלסטלינה או כדור לחץ למעוך

   • אוזניות עם מוזיקה מרגיעה

   • דפי צביעה או ציור

   • פוף רך או שמיכה כבדה

   • כמה ספרי קומיקס אהובים כשהילד מזהה שהוא ב"צהוב", עודדו אותו ללכת לארגז הכלים שלו ולקחת לעצמו "פסק זמן חיובי" כדי להתאוורר ולחזור לעצמו. אתם מלמדים אותו שהוא האחראי על הרגשות של עצמו.

בשורה התחתונה, ויסות רגשי הוא מסע שלוקח זמן. התפקיד שלנו כהורים הוא להיות "ווסת-חיצוני" עבור הילד שלנו – רגוע, אמפתי ומלמד – עד שהמנכ"ל הפנימי שלו ילמד לעשות זאת בעצמו.

אילנה כהנא

בפוסט הבא בסדרה נדבר על אימפולסיביות: מה עושים כשה"ברקס" של המוח חלש?

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

היי הורים יקרים! 👋

פתחתי קבוצת וואטסאפ שקטה ותומכת בשם 'כאן הורים בכיף ADHD'

🎯 מה תמצאו בקבוצה:

✅ כלים מעשיים להתמודדות יומיומית

✅ טיפים מנוסים מהבלוג שלי

✅ תמיכה וחיבור עם הורים בדרך דומה

✅ ללא ספאם - רק תוכן איכותי

מתאים לכל הורה, לא רק להורים לילדי ADHD!

מעוניינים? כתבו לי הודעה פרטית בוואטסאפ - קליק להודעה