top of page

היום השני ללימודים: המעבר מהתרגשות לשגרת למידה

היום הראשון ללימודים הוא חגיגה.

האוויר מלא בבלונים, התרגשות, וריח של מחברות חדשות.

הילדים פוגשים חברים ותיקים וחדשים, הכיתה מקושטת, והמורים עסוקים בעיקר בפעילויות גיבוש והיכרות.

זהו יום של "הפנינג", חיוכים למצלמה ותחושה של התחלה חדשה ומבטיחה.

היום השני ללימודים
היום השני ללימודים

ואז... מגיע היום השני.

המציאות נוחתת. הבלונים כבר לא באוויר, ובמקומם עולים על הלוח תרגילים, משימות ודרישות לימודיות. המעבר החד הזה, מהחגיגה לשגרת הלמידה האינטנסיבית, יכול להיות מאתגר ואפילו מבלבל עבור ילדים רבים (וגם עבורנו, ההורים). פתאום, צריך לשבת בשקט, להתרכז, להכין שיעורי בית, ולהתמודד עם מערכת שעות עמוסה.


מה עובר על הילד? החוויה מהצד שלו

עבור ילדים רבים, היום השני מרגיש כמו "נפילת מתח".

ההתרגשות הגדולה מתחלפת בתחושת עומס, עייפות ואפילו מעט אכזבה.

הם עשויים להרגיש:

  • הצפה: המעבר משיחת היכרות לשיעור חשבון או שפה הוא חד ומהיר.

  • עייפות: ההתרגשות של היום הראשון גובה מחיר אנרגטי.

  • בלבול: "רגע, אתמול היה כל כך כיף, למה היום כל כך קשה?"

  • געגוע לחופש: השגרה החדשה מזכירה להם שהחופש הגדול באמת נגמר.


אתגרים במעבר: איך הופכים את הנחיתה לרכה?

האתגר המרכזי הוא המעבר החד משגרה גמישה וחסרת דאגות של חופש, לשגרה מובנית ותובענית של לימודים. ילדים, במיוחד הצעירים שבהם, זקוקים לזמן כדי להסתגל למסגרת החדשה, לנהל את הזמן שלהם נכון, ולאזן בין לימודים, חברים, חוגים וזמן מנוחה. כאן אנחנו, ההורים, נכנסים לתמונה.

כלים לעזרה בהסתגלות

התפקיד שלנו הוא לא לעשות עבורם את העבודה, אלא לצייד אותם בכלים הנכונים ולבנות סביבם סביבה תומכת שתאפשר להם להצליח.


1. בניית שגרה יציבה וברורה שגרה היא העוגן של הילדים. היא מספקת ביטחון, מפחיתה חרדה ומאפשרת להם לדעת למה לצפות.

  • שעת השכמה ושינה קבועות: גם אם קשה, חשוב לחזור לשעות שינה מסודרות כמה שיותר מהר. ילד עייף הוא ילד חסר סבלנות וריכוז.

  • סדר פעולות בוקר וערב: הכנת מערכת, בגדים ותיק בערב מורידה דרמטית את הלחץ בבוקר. בבוקר, הגדירו סדר פעולות קבוע: צחצוח שיניים, התלבשות, ארוחת בוקר.

  • זמן קבוע להכנת שיעורים: קבעו "חלון זמן" קבוע ביום להכנת שיעורי בית, רצוי לאחר מנוחה קצרה וארוחה קלה אחרי בית הספר.


2. ניהול זמן מותאם לילדים המושג "ניהול זמן" נשמע כמו משהו למבוגרים, אבל אפשר ללמד אותו גם ילדים בכלים פשוטים.

  • שימוש בטיימר: הגדירו טיימר ל-20-25 דקות של ריכוז במשימה, ואז 5-10 דקות הפסקה. זה הופך משימות גדולות לפחות מאיימות.

  • פירוק משימות גדולות: במקום "לך להכין שיעורים", אמרו: "בוא נתחיל קודם בתרגילים בחשבון, ואחר כך נקרא את הסיפור".

  • לוח תכנון שבועי: תלו על המקרר לוח פשוט עם מערכת השעות, חוגים, ומשימות מיוחדות. זה עוזר לילד להבין את מבנה השבוע שלו.


3. יצירת סביבה תומכת בבית האווירה בבית משפיעה ישירות על יכולת ההתמודדות של הילד.

  • פינת עבודה מסודרת: לא חייבים שולחן כתיבה מפואר, אבל פינה שקטה ונקייה מהסחות דעת היא חובה. ודאו שיש שם את כל הציוד הנדרש.

  • כיבוי מסכים: בזמן הכנת השיעורים (ולפחות שעה לפני השינה), כבו טלוויזיות, טאבלטים וטלפונים.

  • זמן איכות לא מובנה: ודאו שלילד יש זמן פנוי סתם "להשתעמם", לשחק בחופשיות ולהיות ילד. זה חיוני לא פחות משיעורי בית.


4. תקשורת פתוחה והקשבה לפעמים, כל מה שילד צריך זה אוזן קשבת.

  • שאלו שאלות פתוחות: במקום "איך היה בבית הספר?", נסו: "מה היה הדבר הכי מעניין שלמדת היום?" או "עם מי שיחקת בהפסקה?".

  • הכילו את הקושי: תנו לגיטימציה לתחושות שלו. משפטים כמו "אני מבינה שזה קשה לעבור מהכיף של אתמול ללמידה של היום" יכולים לעשות פלאים.


סבלנות, הכלה ואמון בתהליך

המעבר מהחופש הגדול לשגרת הלימודים הוא מרתון, לא ספרינט.

הימים הראשונים, ובמיוחד היום השני, הם שלב קריטי בהסתגלות.

עם הרבה סבלנות, בניית שגרה נכונה ותקשורת פתוחה, נוכל לעזור לילדינו לצלוח את המעבר הזה בהצלחה, ולהיכנס לשנת הלימודים ברגל ימין, עם ביטחון וכלים להצלחה.


בהצלחה לכולנו

אילנה כהנא





 
 
 

תגובות


bottom of page