ז עונת המסיבות הגיעה והגננת אמרה שכבר סוף השנה והיא, לכל ההורים הכינה הזמנה קישנו יפה במדבקה וצבעים ושמנו בתיק כדי לתת להורים. אמא שמחה ואבא התרגש אם כולם שמחים אז למה רק אני חושש?! הגיע הרגע ללכת לגן אמא התלבשה ממש יפה ואבא כבר כאן. את אחי הקטן השאירו אצל סבתא. כי אסור להביא אחים. אז הערב אני לבד עם ההורים. בדיוק כמו פעם לפני שהוא נולד והייתי הילד שלהם היחיד והמיוחד. הגענו לגן ופגשנו את כל החברים. מה שלא לקחתי בחשבון זה שעם החברים הגיעו גם כל ההורים... פתאום הגן נראה לפחות כמו קיסריה. ואני שכחתי לגמרי את כל מה שלמדנו. מה לפני ומי אחרי... התבלבלתי מאוד. ובדיוק עכשיו שחיפשתי את אמא לא זכרתי איפה היא יושבת. הגוש בגרון עמד... ועוד רגע הדמעה יורדת. ברגע הזה בדיוק רציתי שתבלע אותי האדמה . או שבעצם רציתי חיבוק. הגננת אמרה שזה בסדר ואני יכול לשבת, ועזרה לי למצוא את הכסא . אמא חיבקה ואמרה שהיא כאן בשבילי ושנוכל להינות יחד מהמסיבה גם מהכסא. ורק בשקט בשקט כשהסתכלתי על אבא... ראיתי שהוא מאוכזב. ונדמה לי ששמעתי אותו אומר לאמא בלחש.. שהוא יצא מהעבודה במיוחד כדי לראות אותי ואני מהכסא לא קם. באותו הרגע התכווצתי כולי.
ולא הבנתי בכלל איך יכול להיות שהוא יצא מהעבודה בשביל לראות אותי אבל בעצם הוא לא רואה אותי בכלל!!! הורים יקרים מסיבת הסיום היא של הילדים. לסיכום ולאמירת שלום ותודה. תגיעו ותהיו איתם ובשבילם. יש ילדים שזורמים עם המון בטחון ויש שנלחצים מכל ההמון. עזרו להם להיות שם גם אם הם בוחרים על הכסא לשבת. חבקו אותם וחזקו אותם. הם כל כך מתרגשים מהמעמד ולא תמיד זה יוצא בדיוק כפי שתכננו. שיהיה חודש מסיבות סיום שמח! וחופשה נעימה לכולם.