.png)
הוראה מותאמת בט"ו בשבט: למה הילד משקיע אבל הציונים לא עולים?
- אילנה כהנא
- לפני 9 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
ט"ו בשבט הגיע. בכל מקום אנחנו רואים תמונות של שקדיות פורחות, שומעים שירים על פריחה ולבלוב, והאווירה כולה מדברת על תוצאות יפות וצבעוניות. אבל כמורה להוראה מותאמת וכמדריכת הורים, אני יודעת שעבור הורים רבים לילדים עם הפרעות קשב (ADHD) ולקויות למידה, החג הזה יכול לפעמים לצבוט בלב.
למה? כי בטבע, כמו בכיתה, העין שלנו נמשכת אוטומטית למי שפורח הכי מהר. אנחנו מסתכלים על הילד של השכן שמוציא מאיות בקלות, או על התלמיד שיושב בשקט ומוציא מחברת מסודרת, ואז אנחנו מסתכלים על הילד שלנו – שעדיין נאבק.
הורים רבים יושבים אצלי בקליניקה, מותשים, ומשתפים בתחושה הקשה מכל: תחושת התקיעות. "אנחנו משקיעים," הם אומרים לי. "אנחנו לוקחים אותו לשיעורים פרטיים, יושבים איתו על שיעורי הבית, קונים ריטלין, הולכים לטיפולים רגשיים – וכלום. אין פירות. הציונים נשארו נמוכים, המורה עדיין מתקשרת, והוא עדיין מתוסכל. איפה טעינו?"
התשובה שלי אליהם, במיוחד בט"ו בשבט, היא תמיד אותה תשובה: לא טעיתם. אתם פשוט מסתכלים על החלק הלא נכון של העץ.
🎥 צפו: המסר שישנה לכם את המבט על התעודה הקרובה (דקה אחת)
לפעמים קשה לקרוא מאמר ארוך כשהלב מוצף. בדיוק בשביל זה הכנתי לכם סרטון קצר (פחות מ-60 שניות) שממחיש ויזואלית את מה שקורה לילד שלכם מתחת לפני השטח.
בסרטון אני מראה למה המאמץ שלכם לא הולך לאיבוד, גם כשהציונים עדיין לא מראים את זה, ואיך נראית "צמיחה בלתי נראית" של ביטחון ואסטרטגיות למידה.
לחצו על Play וקחו דקה של אוויר לנשימה:
האשליה של "אין התקדמות"
בעולם המהיר של היום, אנחנו רגילים לתוצאות מיידיות. לחצנו – קיבלנו. אבל חינוך, ובמיוחד חינוך מותאם, עובד אחרת. הוא עובד כמו הטבע.
דמיינו שאתם שותלים זרע של עץ ענק. בשבועות הראשונים, ואפילו בחודשים הראשונים, פני השטח נראים ריקים לחלוטין. אם תבואו ותחפרו באדמה כדי לבדוק "מה קורה", אתם תהרסו את התהליך. מה שקורה מתחת לפני השטח הוא הדבר הקריטי ביותר: בניית מערכת השורשים.
עץ שרוצה לצמוח לגובה רב ולהחזיק מעמד בסופות, חייב קודם כל להעמיק שורשים. עץ שייתן פירות כבדים ומתוקים לפני שיש לו גזע עבה ושורשים חזקים – יקרוס תחת המשקל של עצמו.
מהם ה"שורשים" אצל ילדי הקשב?
כשאנחנו עובדים בהוראה מותאמת, או כשאתם מלווים את הילד שלכם בבית, אתם משקים את השורשים. אלו תהליכים שאי אפשר לראות בציון של המבחן ביום ראשון, אבל הם אלו שיקבעו את עתידו של הילד כמבוגר מצליח:
שורש הביטחון העצמי ("אני מסוגל"): ילד שרגיל לחוות כישלונות, צריך זמן כדי לשקם את האמונה בעצמו. כל רגע שבו הוא לא אומר "אני טיפש" אלא "קשה לי, אני צריך עזרה", הוא שורש שמעמיק.
שורש האסטרטגיה ("איך ללמוד"): הילד לא רק לומד היסטוריה או חשבון, הוא לומד איך המוח שלו עובד. הוא לומד לסמן במרקר, הוא לומד לפרק משימה גדולה לקטנות. זו מיומנות לחיים.
שורש הוויסות וההתמודדות: היכולת לשבת 10 דקות כשרציתי לקום אחרי דקה. היכולת להיכשל במבחן ולא לשבור את הכלים, אלא לנסות שוב.
אלו השורשים. וכל עוד הם נבנים, האנרגיה של העץ מושקעת למטה, בחושך, ולא למעלה בפריחה. לכן נדמה לכם שיש "תקיעות". אבל זו לא תקיעות – זו בנייה.
סכנת ה"קטיף המוקדם"
הטעות הכי גדולה שאנחנו יכולים לעשות כמחנכים וכיות הורים, היא לנסות "למשוך" את העץ כלפי מעלה בכוח, או לצפות לפירות לפני הזמן. כשאנחנו לוחצים על הילד להשיג ציונים גבוהים כשעדיין אין לו את הבסיס, אנחנו אולי נשיג ציון טוב אחד במבחן (הפרי), אבל נחליש את העץ. הוא יגדל להיות לומד חרדתי, חסר ביטחון, שתלוי באחרים.
אז מה עושים בנתיים? (הנחיות להורים הגננים)
התפקיד שלנו בתקופת ה"שורשים" הוא הקשה ביותר: נדרשת מאיתנו סבלנות אקטיבית.
החליפו את המשקפיים: במקום לחפש ציונים (פירות), חפשו מאמץ וצמיחה (שורשים).
חגגו את הניצחונות השקופים: הילד התארגן לבד בבוקר? הוא הכין שיעורים בלי ריב, גם אם היו לו טעויות? הוא ביקש עזרה בצורה נעימה? תעצרו הכל ותחגגו את זה. זה הסימן שהשורשים מתחזקים.
תמשיכו להשקות: גם כשלא רואים תוצאות בעיניים, המים מחלחלים. המילה הטובה שלכם, האמון שלכם בו, העזרה המקצועית שהוא מקבל – שום דבר לא הולך לאיבוד. זה נאגר שם למטה.
בט"ו בשבט הזה, אני מאחלת לכם לקחת נשימה עמוקה. תסתכלו על הילד שלכם. אל תשוו אותו לעצים אחרים ביער. תנו לו את הזמן שהוא צריך כדי לבסס את עצמו. כי מניסיון אני מבטיחה לכם: עצים שלוקח להם זמן להעמיק שורשים, הם בסופו של דבר העצים הכי יציבים, הכי מעניינים, והכי מרשימים ביער.
חג שמח! 🌱
רוצים לדעת עוד על איך לחזק את השורשים של הילד שלכם? מוזמנים לעקוב/לפנות אליי...
אילנה כהנא
הוראה מותאמת | הדרכת הורים ADHD
תגובות