top of page

מכתב לילד שאני היום


משתפת אתכם בשיעורי הבית בעברית של בני, מתן כהנא תלמיד כיתה ו'3 בבית ספר האלה במודיעין.במסגרת משימה בשיעור עברית עם המחנכת איילת השחר ,בהשראת הסיפור של קובי מרימי. ואם שאלתם את עצמכם איך מביאים ילד ADHD מובהק עם קושי שפתי, התפרצויות זעם וקושי בהתמודדות עם כעסים שהובילו לקושי חברתי, קושי לימודי ולא מעט אתגרים לרגעים כאלה של נחת ואושר וגאווה אתם שואלים? שנים של עבודה באמונה שלמה שהילד הזה הוא יהלוםשאנחנו יצרנו באהבה גדולה וקצת מאתגר ללטש ולהבריק , צעד ועוד צעד, טיפולים רפואיים ופרא רפואיים שונים , פגישות בבית הספר, ועדות שילוב, אבחונים למידה עצמית של הקושי וקבלת כלים לכל אתגר. שיתוף פעולה מלא עם הצוות החינוכי. צוות חינוכי מדהים, מכיל ומעצים, הרבה עידוד, אהבה אמיתית, קבלה ללא תנאי. אמונה אמונה ושוב אמונה שהוא יכול, שהוא מסוגל, שבתנאים המתאימים הוא יצלח כל מהמורה וכל מכשול. ואז מדי פעם יש רגע כזה של נחת וגאווה גדולה, וזה מתוק מכל פרי, וזה ממלא באושר לעוד שנים רבות של אתגרים חדשים שיבוא. ילד שלי כל זה שלך! זו הדרך שלך! תהיה גאה בעצמך! תשתפו! כי בימים שמדברים על שיוויון, שילוב, קבלת האחר והשונה זה מבחן התוצאה והתוצאה מדברת בעד עצמה. אני הכי גאה ונרגשת בעולם שאלו התובנות שהבן שלי נושא עימו לחיים. והפעם בכובע של אמא. תעבירו את זה הלאה בשביל כל אמא ובשביל כל אבא שחווה את רגעי הקושי והאתגר, את חוסר האונים וחוסר ההבנה, בשביל כל מורה שזורעת זרעים של העצמה ואמונה בתלמידיה , בשביל כל ילד שקשה לו, שהוא לא כמו כולם, שיש לו ימים שבהם הוא מרגיש כל כך שונה ושאין לו תקווה. בשביל כל ילד שחווה כשלון. בשביל שידע העולם וידעו כולם שהילד שלי מצליח שהילד שלי יהיה בעתיד כל מה שהוא חולם להיות. כי אין דבר העומד בפני הרצון. תחלום. תרשום. תגשים.


bottom of page