סגנונות הקשבה ADHD: אני מקשיב לך, גם כשהעיניים שלי במקום אחר

בבתים רבים יש יותר מילד אחד, וכל הורה יודע שמה שעובד עם אחד, לא בהכרח עובד עם השני. בעוד שילד אחד עשוי להביט בכם בריכוז כשאסור לו לפספס אף מילה, ילד אחר – ובמיוחד ילד עם ADHD – עשוי להזדקק לשרבוט, לתנועה או למבט הצידה כדי שיוכל באמת לשמוע אתכם.

סגנונות הקשבה ADHD נראים לפעמים כמו מבט הצידה, שרבוט או תנועה—אבל זו דרך של המוח להישאר קשוב.

• 
  

סגנונות הקשבה ADHD: למה הדרך שלהם שונה?

הקשבה דורשת גיוס של קשב מתמשך וויסות חושי. עבור חלק מהילדים, יצירת קשר עין היא משימה תובענית שצורכת המון אנרגיה, מה שמותיר פחות "רוחב פס" לעיבוד המילים שנאמרות. השרבוט או המבט הצידה הם לא חוסר כבוד, אלא כלי תפקודי שמאפשר למוח להתארגן מחדש ולהישאר מחובר אליכם בתוך הרעש הפנימי.

איך נגלה את ה"תדר" הייחודי שלהם?

שיטת הניסוי והטעייה: שימו לב מתי הילד באמת מבצע את מה שביקשתם. האם זה קרה כשישבתם לידו בגובה העיניים או כשהוא היה עסוק בפעילות מוטורית קטנה?.

מבחן ה"חזרה במילים שלו": במקום לבקש מבט, בקשו לוודא הבנה: "אני רוצה לוודא שהייתי ברורה, מה הבנת מהדברים שלי?". אם הוא חוזר על עיקרי הדברים בזמן שהיד שלו מציירת – זהו ערוץ ההקשבה שלו.

למידה משותפת: שאלו את הילד בזמן רגוע: "מתי הכי קל לך להקשיב לי? כשאתה מצייר? כשאנחנו הולכים יחד?".

💡 הטיפ שלי אליכם: הקשבה היא לא מיומנות אחידה. כשנשחרר את הציפייה שכולם יקשיבו באותה הדרך, נגלה שכולם פתאום באמת מתחילים לשמוע אותנו.

פוסטים נוספים בסדרה: טיפ #2: זמן ה"נחיתה" בבית טיפ #3: להיות המראה של הדברים הטובים טיפ #4: כשהמשימה נראית כמו הר – אתגר היוזמה