top of page
חיפוש

ערכו של מגע מקרב וחיבוק

הקורונה הרחיקה אותנו פיסית . מונעת מאיתנו מפגשים, מגע, חיבוק ונשיקה, אפילו הבעות הפנים שלנו נעלמות מתחת למסכה, התקשורת האנושית עברה שינוי בשנה האחרונה והחוסר במגע אנושי מוחשי ומשפיע מאוד על כולנו. גם כאשר ניתן להפגש אנחנו שומרים על ריחוק פיסי . המקום היחיד שבו אנחנו לא שומרים על ריחוק הוא הבית , המשפחה הגרעינית ומה קורה כשהמגע הוא משהו שכל אחד מוכן לו במידה שונה. עם שלושה מתבגרים בבית הנושא של מגע משתנה מאוד. בוודאי אצל ילדים עם הפרעת קשב שמתקשים בויסות.

התקשורת הביסיסית שלנו כבני אדם מתחילה מראשיתה במגע. שהרי תינוקות אינם מתקשרים בדרך אחרת. כך שברור שמגע הוא צורך בסיסי וחיוני עבור כולנו. מחקרים רבים מצביעים על התרומה של המגע האנושי ביצירת קשרים בכלל וקשר הורה -ילד בפרט. הצורך במגע אינו נעלם עם השנים. הוא שם והוא קיים. גם אם נראה לנו שככל שהילדים מתבגרים הם מתרחקים. מגע חייב להיות בהסכמה, חיבוק חייב להיות נעים לשני הצדדים. לעולם אל תכריחו ילד לחבק אתכם או מישהו אחר. כשהילדים התחילו להתבגר הרגשתי איך יותר ויותר קשה לקבל מהם חיבוק... זה קרע לי את הלב. זה הרגיש לי שהם מתנתקים ממני ומתרחקים. הבנתי שזה שלהם , חלק מהמבוכה תחת הכותרת של "אמא אל תעשי פאדיחות" .. אך זה המשיך גם בבית כשאין אף אחד שרואה... הבנתי שאני חייבת לשמר משהו מזה גם בזמן שזה לא מגיע מהם. אחד הדברים שאימצתי זה "משטרת החיבוקים" כשאני עומדת בפתח מעבר כלשהו בבית ואחד מהם רוצה לעבור אני חוסמת את המעבר ומודיעה לו שכאן "משטרת החיבוקים" . זה מצחיק אותם אך הם מחבקים כדמי מעבר😉. זה עובד גם הפוך הצעיר אימץ את זה וכשהוא רוצה חיבוק הוא משתמש בזה... בנוסף אני דואגת לגעת בכל הזדמנות. אם הם יושבים ליד המחשב , תוך כדי שיחה אני מלטפת את הראש , עיסוי קל בכתפיים. כשהם עוברים על ידי מדי פעם תופסת אותם מאחור ומדגדגת. וביום החיבוקים הרשמי אני דואגת לקבל מכל אחד חיבוק של 20 שניות לפחות. וואו זה מדהים מה שזה עושה לי ולהם. גם אם הם לא יודו בזה. משמרת מגע במינון. הם זקוקים לזה לא פחות מאיתנו. אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. תדאגו להיות שם. הפרטים הקטנים האלה הם המשמעותיים. המילים , המגע, החיוך. כשהם בונים חומות אל תנסו לשבור אותה פשוט תבנו גשרים.


Comments

bottom of page