סיפור על אור של תקווה
בשעת לילה מאוחרת חזר איש אחד לביתו. בדרך ראה אור קטן מהבהב מהסנדלרייה.
נכנס האיש אל הסנדלר ומצא אותו יושב ומתקן נעליים לאור הנר. שאל האיש את הסנדלר: “מדוע הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים?”
הסנדלר השיב בפשטות:
”כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן”
נקודה למחשבה
זיכרו, אין אף פעם ״מאוחר מדי”!
כל עוד אתם פה בעולם הזה, בחיים האלה, הכל עוד אפשרי. תחזירו את התקווה לחייכם, תנו לה שם, מטרה, יעד, חלום, משאלה ותכננו את הצעדים כדי להגיע אליה. תקנו, שפרו, תחלמו ותגשימו. איך? צעד אחד קטן לעבר האור ומשם דברים יתגלגלו. העיקר שתשמרו על תנועה מתמדת . ושהתנועה… תהיה קדימה! ושתמיד תראו באור הזה את חצי הכוס המלאה ותדאגו להמשיך ולמלא אותה באור גדול!
חג חנוכה שמח ומואר
אילנה כהנא.