.png)
איך בונים תחושת מסוגלות עצמית ADHD? האיזון העדין בין ליווי לעצמאות
- אילנה כהנא
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 2 דקות
"אני רוצה להרגיש בטוח שאתם שם, אבל אני חייב להרגיש שהצלחתי לבד". זהו אולי המשפט המורכב ביותר שילד יכול לומר לנו, והוא מתמצת את המהות של ההורות המלווה. במירוץ היומיום, קל לנו מאוד ליפול למלכודת ה"קיצורי דרך" – לסדר עבורו את התיק כדי שלא נאחר, או לפתור עבורו את התרגיל כדי למנוע תסכול. אך בטווח הארוך, כשאנחנו עושים במקומו, אנחנו עלולים לפגוע בנכס החשוב ביותר שלו: תחושת מסוגלות עצמית.
שיטת הפיגומים: הדרך הבטוחה לחיזוק תחושת מסוגלות עצמית
מאחורי הצורך בליווי צמוד עומד אתגר ממשי בתפקודים ניהוליים כמו תכנון, ארגון וסדר פעולות. הליווי שאנחנו נותנים הוא ה"פיגום" שעליו הילד נשען בזמן שהוא בונה את היכולות שלו. כשאנחנו עושים איתו ולא במקומו, אנחנו מאמנים את השריר התפקודי שלו ומאפשרים לו לחוות הצלחה שהיא שלו בלבד. כל רגע כזה של התגברות אישית משחרר דופמין במוח, וזהו הדלק המרכזי שבונה את אותה תחושת מסוגלות עצמית אצל הילד.
איך יוצרים ליווי שמאפשר עצמאות ביומיום?
המטרה היא לייצר סביבה שתומכת בילד ומאפשרת לו לנסות, לטעות ולהצליח בביטחון:
תיווך במקום ביצוע: במקום לתת את התשובה, שאלו שאלות מנחות. "מה לדעתך השלב הראשון שצריך לעשות?". המטרה היא שהוא יבין את תהליך החשיבה, מה שיחזק את התחושת מסוגלות עצמית שלו בעתיד.
נסיגה הדרגתית: התחילו את המשימה יחד איתו, וברגע שראיתם שהוא "בתוך זה", קחו צעד אחורה.
למידה מהצלחות שקופות: תפסו אותו ברגעים שבהם הצליח להתארגן לבד, גם אם זה דבר קטן. הדגישו את הדרך שהוא עשה: "ראיתי איך תכננת את הזמן שלך היום, זה עזר לך לצאת ברוגע".
💡 הטיפ שלי אליכם: אל תגנבו מהם את הניצחון שלהם. תחושת ה"עשיתי זאת בעצמי" היא הדלק העוצמתי ביותר לחיים, והיא הבסיס לכל תחושת מסוגלות עצמית בריאה.
אילנה
קריאה נוספת בסדרת הטיפים:
תגובות