"יש לי בעיה חברתית" מספר לי בן ה10 שיושב מולי. "ספר לי".. "אין לי חברים, בהפסקות אני לבד אז אני קורא ספר בכיתה או הולך לספריה" "איפה חברך לכיתה בהפסקות? מה הם עושים?" "הבנות עסוקות בקשקושים והבנים משחקים כדורגל" " אתה לא משחק כדורגל"? "לא.. זה לא מעניין אותי ואני בכלל לא מבין בזה, אני מעדיף להשקיע בלימודים" " יש חברים שמשחקים כדורגל וגם משקיעים בלימודים"? "מממ... כן.. " "והיית רוצה להיות חבר שלהם?!, לדבר איתם בהפסקות, לשחק איתם"? ------- שתיקה----- עיניים דומעות וגוף שמוט. "כן.. אבל אני מרגיש שאין לי בטחון לדבר איתם על הדברים שמעניינים אותם כי אני לא יודע כלום על הדברים האלה , אני גם לא מדבר כמוהם". "היית רוצה ללמוד יותר על הדברים האלה שמעניינים אותם כדי שתוכל לקחת חלק בשיחה?" -----שוב שתיקה ועיניים דומעות-- "כן"..
______________________________
הילד מספר שאין לו חברים? אתם לא בטוחים אם הילדים בכיתה אוהבים אותו ונהנים מקרבתו?
האם הוא מתחבר עם ילדים חזקים ממנו או חלשים ? האם הוא מוביל או מובל?
אתם מרגישים שהוא שונה? לא מזמין חברים אליו, לא מוזמן ?
החברים נפגשים אחר הצהריים והוא "מעדיף שלא"
מרגיש לכם שהוא מדבר קצת שונה מבני גילו , בשפה גבוהה ופחות בסלנג?
הוא לא יודע כיצד להצטרף לקבוצה? הוא לא משתייך לקבוצה?
סבירות גבוהה שחסרות לו מיומנויות חברתיות כדי להשתלב בצורה חיובית
אם הוא תחרותי, קשה לו להפסיד, הוא מציק לאחרים או מדווח שכולם מציקים לו.
הוא מדבר המון ומהר ולא תמיד יודע מתי לעצור , מתפרץ לשיחה , למשחק. ?
מיומנויות חברתיות ניתן וחשוב ללמוד. ילד שיש לו קושי חברתי לא פנוי ללמידה. הדימוי העצמי שלו נמוך. אין לו בטחון. והוא טרוד ולעיתים מפתח תחושת חרדה ודכאון.
אם יש לכם ספק לגבי מעמדו החברתי - זה מטריד אותו ו/או אתכם ?
תתקשרו עכשיו לתאום פגישה ואבחון הכישורים החברתיים.
יחד נלמד את הקושי , ונלמד אותו את כל הכלים ליצירת אינטרקאקציה חיובית ולהתנהג באופן תואם לקבוצה החברתית אליה הוא משתייך.
מתחילים שנה ברגל ימין.
