מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מקור! מודה! קר לי מהמזגן של הקיץ וקר לי מהקור של החורף.
מה שמקשה עלי לקבל את זה שיורשי העצר מסתובבים יחפים בחורף או עם חולצה קצרה כש 8° וקר שם בחוץ. אני מדמיינת שקר להם והם מתעטשים ואז עולה החום והם מסכנים ואז אני אצטרך לבטל פגישות ולטפל בהם כי הם יצטרכו את אמא לידם שתפנק ותכין תה ומרק.
ואז אני אגיד להם "אמרתי לכם!" לא הקשבתם לי , למה אני קונה לכם מעיל ונעלי בית?! ידעתי שזה מה שיקרה! אתם אף פעם לא מקשיבים לי!!!!!!"
אבא שלהם סובל מחום🤦♀ ולא ממש אוהב מזגנים... לא בקיץ ולא בחורף...
לא ממש מתלבש בחורף. חולצה דקה ובמקרה הטוב המעיל הדק ברכב כי אולי ירד גשם או יהיה "קריר" כשחוזר מהעבודה בשעות הערב. מדברים על דוגמה אישית... ? לכי תאמרי להם להתלבש .. אני במיעוט. עם השנים למדתי לסנן את הקולות הללו ( הורות באחריות, הדרכת הורים וכו...) שמספרים שאני לא אמא טובה אם כבר קר בחוץ והם לא עטופים ב8 שכבות + צעיף + כובע צמר + כפפות + גרביים תרמיות ומחממי אוזניים ואת כל זה לכסות עם חרמונית . רצוי צבאית אם לא החזרתם ציוד במבצע החזרה האחרון... ממש הזנחה! אז עבדתי על הקולות. עשיתי לעצמי אימון אישי . נושמת עמוק . צמודה לעדכונים של התחזית היומית (שלא לומר שעתית) כדי שכשאבקש מהם לקחת איתם בתיק (ללבוש זה בגדר המלצה) מעיל ומטריה כי יתכן ויש גשם.... ואם לא יורד גשם... "סתם סחבתי בכלל לא ירד גשם" ... אז אני מנסה ממש להיות אמינה וכל החזאים שלא מדייקים- שתדעו שאתם הורסים לי את האמינות פה! אמרתם גשם? תדאגו שירד פה גשם אשלח לכם את הכתובת מדויקת בwaze!
אז למה אני מספרת לכם את זה?! כי הנה היום הגיע הרגע הזה שמר יורש עצר הצעיר הגיע מבית הספר - חולצה דקה על עורו ומעיל פתוח ברישול (שבוודאי לבש כדי שאמא תראה) נראה לא משהו... קצת מושך באף שנראה מעט ורדרד על גבול האדום. ובזהירות מבלי ביקורת (שצעקה לי בראש ונתנה לי אגרוף בבטן של אמרתי לטווח והנה עכשיו הוא חולה וצדקתי!) שאלתי אותו אם קר לו "קצת" אתה מנוזל? "קצת" כואב לך משהו " קצת... הגרון" להכין לך תה? "כן , אפשר.." ואחרי שהוריד את המעיל ראיתי שהוא "קצת" רועד. נדמה לי או שאתה קצת רועד מקור?! "כן.. קצת" וכל מה שאמרתי בקול זה "איזה באסה".. (בהן צדקי!) אז חיממתי מרק גריסים ושלחתי אותו להתקלח . מקלחת חמה. והוא ירד לאכול..
עם גרביים חמות, מכנס טריינינג, חולצה דקה ומעליה קפוצ'ון מפליז חם. הכובע על הראש . למה הכובע על הראש חמוד? "כי קצת קר" ....
והרי ברור לי לגמרי שברגע שירגיש טוב יותר הוא יוריד חזרה את השכבות וישכח את הרגעים האלה שבהם רעד, ונזל, וכאב. כי זה טבעו של אדם לשכוח.
אך את הביקורת שנמנעתי מלהטיח בו (איזה תותחית אני! תודו - זה לא פשוט להתאפק) את הביקורת הזו אם הייתה נאמרת הוא לא היה שוכח לי . כי שם הוא היה שומע שאני לא סומכת על שיקול הדעת שלו. ושאני מאוכזבת ממנו. ושאני כועסת עליו ועל עצמי שלא התעקשתי ועוד ועוד ....
במקום זה הוא שמע שאני דואגת לו. ורוצה לקחת ממנו את הכאב והקור . ואני פה בשבילו כשקשה לו. כי בינינו יש סיכוי שעם כל המחלות חורף שמסביב גם אם הוא היה עטוף בפנטזיה שלי, הוא היה חוטף איזה וירוס דרך האוויר שהוא נושם ומישהו התעטש בדיוק בסביבתו...
אז אני כאן , לבושה היטב ומכורבלת בשמיכה עם המזגן שמחמם את האוויר שאני נושמת,
סורגת לו צעיף.. (איך סורגים צעיף?) מקווה שהוא ישתמש... חורף חם שיהיה כאן! אילנה כהנא