מוטיבציה לא קונים במכולת

המתבגר מסתובב עם כובע קפוצ'ון על הראש ונמנע מקשר עין. 

סוחב איתו שק של תחושת כשלון וחוסר יכולת. 

אנחנו יודעים שיכולת יש אך מוטיבציה איין... 

אז אין כדור מוטיבציה לרפואה וגם לא ויטמין מוטיבציה כזה שקונים ללא מרשם. 

אז מה הדרך לייצר מוטיבציה?! 

******************************************

הוא הולך ומתבגר הילד שלי.
זה שעד לפני כמה שנים לא הפסיק לחייך למצלמה..
זה שהפך אותנו להורים ולימד אותנו מה חשוב באמת. מהי אהבה ללא תנאי. וכן, זה שלימד אותנו מהי הפרעת קשב...
ככל שגדל וגילה את השונות ואת הקושי כך הלכה ונעלמה המוטיבציה...
ואולי בעצם כלל לא היתה...
לאורך כל הדרך הלך איתי המשפט הזה ש"מוטיבציה לא קונים בחנות" ו"אין כדור מוטיבציה" ועם כל האין ניסינו להבין מה כן עובד. מה אנחנו צריכים לזרוע כדי שתצמח מוטיבציה?!
המעבר לחטיבת הביניים היה מאתגר עבורנו. הקשיים בלטו ואיתם המוטיבציה נעלמה יותר ויותר. ההסתגרות שהגיע בצורה של הקמת חומה בצורה ולא מונגשת. הקפוצ'ון שליווה אותו חורף וקיץ 24/7 והיווה בעבורו חומת מגן.
ברור לנו שיש יכולת מעבר לכל הקושי. יש אינטיליגנציה. אז בחרנו מטרה , אחת . שהיאנלא פשוטה עבורו ומאתגרת במיוחד. בחרנו לשחרר את כל השאר ולהתמקד במטרה. כשהמטרה היא לייצר הצלחה כדי שהוא יטעם טעם של הצלחה אמיתי. התגייסנו לגמרי. קורס חד שבועי לאורך השנה. קשר אישי צמוד עם המורה המקצועית, ביצוע מטלות , הגשת עבודות, למידה לקראת מבחנים.
לאט לאט ובהדרגה ראינו שינוי. ביחס למקצוע, בשיתוף הפעולה , וכן, גם בציון. צל"ש על השתתפות בשיעור , בונוס על הגשת עבודה בזמן, ציון עובר במבחן... ועם כל הצלחה קטנה הגיעו הרבה שבחים על הדרך, המון חיזוקים על היכולת. זה שלך! אנחנו יודעים שאתה יכול והנה אתה מוכיח את זה שוב ושוב.
ואז הגיעה הפריצה מבחן מחצית שניה.
ביום הבחינה שלחנו לו הודעות מחזקות, מרגיעות ומעודדות. שיזכור לנשום, לקחת את הזמן, לעבור על הכל . כי את החומר אתה יודע מצויין.

ידעתי. ידעתי ברגע שנכנס בדלת שמשהו שונה. שהוא טעם את הטעם המתוק של ההצלחה. שהוא הרגיש את דפיקות הלב המתרגשות כשההצלחה כתובה עט על גבי טופס בחינה.
הוא קיבל 94 בבחינה במקצוע שהוא הגדיר הכי קשה! הוא עףףףףףף גבוה למעלה בהיי מטורף.
ואני זכיתי לחיבוק ענק ומרגש!
ואבא המדהים שלו זכה לשיחת טלפון נרגשת באמצע יום עבודה עמוס!

עם ההצלחה בא התאבון.
וכבר בדרך נעלם הקפוצ'ון.
היהלום שלנו מתחיל לפרוץ את החומות.
להצמיח ניצנים של בטחון עצמי שחודרים את לבני החומה.
הבנו את הדרך שלו. הבנו מה הוא צריך מאיתנו כדי להגיע לשם. מטרות קטנות ומדוייקות.
כל פעם מטרה קטנה. מטרה מדוייקת שתיצור חוויית הצלחה. וסיפוק עצום.
 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts