קח את גאוות אמך ואביך על הבן שאתה - מכתב תודה למורה

 

ילד שלנו . 
קח את גאוות אמך ואביך על הבן שאתה,
על הדרך בה אתה הולך, על המכשולים שאתה עובר בדרכך הלא פשוטה. על הבחירות בהן אתה בוחר 
ועל המלחמות בהן אתה נלחם. 
ילד סנדביץ יפהפה שכבר בגיל 4 אובחן עם קושי שפתי , קשיי שליפה חמורים, שבעקבותיו התפתח קושי בהתמודדות עם כעסים. וקושי חברתי. 
אז התחלנו במרוץ...
ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, טיפול רגשי כזה ואז אחר, אבחון פסיכולוגי, אבחון נויירולוגי, ובמרוץ הזמן ועדות שילוב , אבחון פסיכודידקטי, טיפול רגשי, תרופתי. 
הדלת הפתוחה , האוזן הקשבת ושילוב כוחות מדהים עם הצוות החינוכי המדהים בבית הספר - היועצת החינוכית Edith Milshtein, המנהלת Batia Mualem, המורות המקצועיות, המטפלת הרגשית ומעל לכל ולאורך כל הדרך מחנכת אחת שפגש בכיתות ב-ג ולימדה אותו ללמוד. ופגשה אותו שוב בכיתה ה. וכל הזרעים שהיא זרעה בו זרעים של אמונה, תקווה והמון כוח. כל האהבה שמשקה אותו נתנו ניצנים והוא מתחיל לפרוח. וגם ברגעים של קושי והיו לא מעט) דאגה להזכיר לו כמה היא מאמינה בו. והוכיחה את זה שוב ושוב הלכה למעשה. לא חיכתה אף פעם לפגישה או לאסיפת הורים גדולה כדי לעודד ולשבח על ההצלחות. 
לאורך כל הדרך הצלחות קטנות וגדולות. קוטף את הפירות בדרך. ובתחילה טעמן בוסר וככל שהעץ גדל הפירות יפים יותר וטעימים יותר. משאירים טעם של עוד. הילד שלי שנושא על גבו תיק של תגיות ואבחונים מתחיל להאמין בעצמו! 
צדק קרליבך כשאמר ש"כל ילד צריך לפחות מבוגר אחד שיאמין בו". 
הילד שלי זכה. וזה כל כך לא מובן מאליו. 
זכינו במחנכת שיש לה כלים לעבוד וללמד אותו , זכינו במחנכת שרואה את הילד מעל ולפני הציונים. שרואה ומראה לו את הדרך המדהימה שעשה גם ובעיקר כשהיה ממש,ממש קשה. 
כהורים ל 3 ילדים ADHD ובמקצועי כיועצת ומדריכת הורים אני יודעת שזה לא מובן מאליו. 
המשולש הזה של הורה - צוות חינוכי - ילד חייב לעבוד בסנכרון מתמיד. מורים ומחנכים בבתי הספר חייבים לקבל כלים לעזור לילדים שיש להם קושי. ומעל הכל עובדי חינוך חייבים תחושת שליחות אמיתית מהלב ומהבטן כי את מה שאיילת השחר נותנת למתן שלנו אי אפשר לזייף!!!! זה הדבר האמיתי. אני מאחלת לכל הורה והורה שידע לקחת צעד קדימה ולמצוא דרך לסנגר על הילדים שלו מול המערכת. שידע ליצור קשר של תקשורת חיובית ומקדמת עם הצוות שתגייס אותם לטובת הילד , אני מאחלת לכל הורה שלילדו יש קושי או מגבלה שימצא את הדרך הכי טובה לעשות את הכי טוב שהוא יכול למען ילדיו. 
ואני מאחלת לכל הילדים מחנכת שתראה אותם באמת מתחת לכל מסכות הקושי , שתדע לחדור את השריון ולזרוע זרעים של אמונה, תקווה וכוח.

היום מתן הגיע הביתה עם מבחן מייצב בעברית. שאלתי אותו איך הוא מרגיש הוא אומר לי "אמא, כל השנים עברית זה המקצוע שהכי היה קשה לי. ועכשיו אני מצליח!"
שאלתי אותו מה עזר לו להצליח . 
הוא ענה לי "איילת, את ואבא. שאתם כל הזמן מאמינים בי"

איילת השחר אבוטבול 
אחרי כל מה שכתבתי אני מרגישה שקצרה היריעה מלהכיל ולתאר את ההערכה שלנו כלפייך . ונכון שעוד לא נגמרה השנה וזו לא שעת סיכומים. זכינו שראית את בננו הבכור בכיתה א' וזיהית את הקושי. ואז זכינו שנית כשקיבלת את כיתת החינוך של מתן. את הראית לנו את הדרך וליווית אותנו לאורכה והלוואי שמתן יזכה לעוד שנה איתך . ואולי בננו הצעיר יזכה גם הוא שתראי אותו. והלוואי שיש עוד מחנכות כמוך בעולם שנזכה לפגוש במהלך הדרך הלא פשוטה והמאתגרת שלנו. 
תודה. 
אז קחי את גאוות תלמידייך על המורה שאת!
את ראויה לכל הוקרה והערכה!
אילנה ודן כהנא

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts