טיפול רגשי ועוד…

September 23, 2015

אם יש משהו שהבנתי בתהליך ובאינטרקציה מול מערכת החינוך זה הצורך להיות שם! להיות שם באמת ולראות רק את הילד שלי לנגד עיניי.
פגישות עם המורות – לא רק המחנכת – גם המורות המקצועיות. אם היה צורך פגישה עם יועצת בית הספר.
לא לפחד ובטח לא להתבייש ולשאול את השאלה המתבקשת – מה אתם עושים בשביל הבן שלי????
לבן שלי יש צרכים מיוחדים – הוא צריך לשבת קרוב למורה, הוא צריך לעיתים הפסקות יזומות, הוא צריך לעיתים שיגעו לו בכתף כדי להחזיר אותו לריכוז. וכן , הוא צריך לפעמים מילה טובה.
כי בתקופה שלפני האבחון הבטחון העצמי שלו נרמס!! העירו לו בכל רגע נתון על כל דבר שעשה. עכשיו הזמן לבקש להחזיר לו את כבודו ובטחונו העצמי. ולהעלות את הערך העצמי שלו בעיני עצמו!!
לא בכדי ממליצים אנשי המקצוע על טיפול רגשי לילדי ADD ו ADHD. אז בידיעה שנועם חובב יצירה ואמנות קבעתי לו פגישה עם מטפלת באמנות..
נועם מצא עניין ומאוד התלהב מהפגישות. מהר מאוד האמנות נעלמה לה.. והם בעיקר שיחקו.. כל מיני משחקים – משחקי קופסא למיניהםם, משחקי דמיון שלמיטב הבנתי דרך המשחק המטפלת ניסתה להגיע אליו. לסיכום העניין נועם ביקר אצלה כחצי שנה פעם בשבוע.. לא יודעת מה זה עשה ואם זה עזר במשהו בכלל. אבל מה שבטוח זה שנועם נהנה מאוד לבלות איתה..
נו טוף….
הגיע החופש הגדול ונועם בחר לעשות הפסקה (כי בחופש הגדול אף ילד לא הולך לחוגים..) ולנו זו היתה הזדמנות טובה לבחון מחדש אם אנחנו בכלל רוצים להמשיך עם העניין. ועם החופש הגדול הגיעה ההתלבטות האם לתת לו רטלין בחופש, או לא…
מכיוון שילדיי לא נמצאים בקייטנות ובכל זאת יש צורך להעסיק אותם בכל יום רכשנו מנוי לבריכה העירונית ובילינו שם בין 3-4 ימים בשבוע.
אין ספק שזה מקום נהדר להוציא בו אנרגיות..
אך היו ימים שזה היה בלתי נמנע לתת את הכדור. היו ימים שבהם נועם פשוט יצא מכליו!! והטריף את כל בני הבית והסביבה. הוא כעס, והתעצבן מכל דבר קטן, הבית היה על קוצים. ובימים שבחרנו כן לתת את הכדור..מממ היום עבר בכיף, בנעימים, היה יום פרודוקטיבי ביותר. כולנו הרווחנו. ומי שהכי הרוויח זה נועם עצמו שהצליח להנות מכל בילוי שבחרנו אפילו אם הבילוי היה בין כותלי הבית.
והחופש הגדול נגמר והתחלנו את כיתה ב'.. ושוב.. מורה חדשה, מורות חדשות.. ואני מפשילה שרוולים ומתחילה לעבוד.. ומתחילה בכך שאני קובעת פגישה עם מחנכת הכיתה . כן, כן מיד בתחילת השנה. וכשאני מגיעה לפגישה אנ י מספרת לה הילד שלי המקסים והמוצלח על הילד הזה שהיתה לו תחילת שנה קשה מאוד עד שגילינו את המיוחדות שבו והתאמנו את עצמנו אליו. והילד הזה הנפלא פרח והצליח. ובסוף כיתה א' הציג בגאווה תעודת סוף שנה מעולה. ואני מבקשת ממנה, מהמחנכת להושיב את נועם קרוב אליה. וכן, לתת לו תשומת לב שהוא נדרש לה.. ובבקשה ענקית לעדכן אותי על כל שינוי או מצב קיצוני (גם מילים חמות ומחמאות מתקבלות!!) ולשמחתי אני נתקלת באוזן קשובה.
ורק לסבר את האוזן אני אינני מרגישה "נודניקית" ונכון להיום אף אחד בבית הספר לא גרם לי להרגיש כזו.
אני פה בזכות הבן שלי ובשבילו בלבד!!! וזה כל מה שאני רואה לנגד עיניי!!!
ואז נפגשתי עם המורה למתמטיקה – זה היה לי חשוב כיוון שהיא מלמדת אותו כ-8 שעות שבועיות שזה המון. ראיתי בעיניה שהיא לא מבינה מה פשר הפגישה אך שמחתי שנפגשה איתי בכל זאת. וכך התחלתי את השיחה – סיפרתי לה שאני יודעת שנועם מצטיין במתמטיקה ושאין לנו שום קשיים בעניין ובכל זאת חשוב לי שתדע מי זה נועם ואיפה החולשות שלו. ואיך ניתן לעזור לו כדי שלא ילך לאיבוד בין 31 תלמידי כיתתו. וכמובן שוב ביקשתי לעדכן אותי בכל דבר חריג.. (ושוב – מילים חמות ומחמאות מתקבלות בברכה!!)
אין לי נקיפות מצפון ואני מרגישה נפלא אחרי כל פגישה שכזו. את הפידבק שלי אני אקבל אחר כך. ואדע שפעלתי נכון!
אחרי כחודשיים מתחילת השנה קיבלתי הודעה מהמורה כי חלה התדרדרות בהתנהגותו של נועם בכיתה..חוסר ריכוז , פטפטת חריפה ועוד מאפיינים שמחזירים אותנו אחורה.. אז קבענו פגישה נוספת עם הנוירולוג והתעסקנו שוב בטופסולוגיה בה המורה חוותה דעתה.. והנוירולוג קבע כי יש להעלות את המינון ל30 מ"ג..
וכך עשינו, ואכן המורה מדווחת כי המצב השתפר פלאים. ובמקביל קבעתי איתה פגישה נוספת.. וסיפרתי לה שאני חושבת שהיא חייבת להתאמץ וליצור קשר יותר טוב עם נועם. הוא חייב לבטוח בה ולשתף אותה יותר. כך שגם בסיטואציות קשות בהן נועם נסגר היא תהיה האדם שאיתו הוא ירגיש נוח לשתף.. צרפנו את נועם לשיחה ושתפתי אותו במחשבות שלי וביקשתו ממנו לעשות מאמץ ולשתף את המורה יותר כי ברגעים שקשה והוא מסתגר היא לא יכולה לעזור לו. הם קבעו ביניהם שהוא יעשה מאמץ ואם הוא צריך המורה תמצא את הזמן לדבר איתו לבד ולהבין איפה הקושי. כשנותרנו המורה ואני לבד הפצרתי בה לעדכן אותי בלייב על סיטאציות חריגות כי אין שום טעם לטפל בסיטואציה "בדיעבד"…
לפני כמה חודשים הצטרפתי להרצאה של הגברת מלי דנינו, מנכ"ל אגודת ניצן. ואם היה משהו שלקחתי מההרצאה הזו זה את המושג – סנגור!! – ועל זה ארחיב בפוסט הבא..
נשיקות
אילנה

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts