מְסַפְּרִים עַל שְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁהָלְכוּ יַחַד בַּמִּדְבָּר.
בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע, הֵחֵל לְהִתְעוֹרֵר בֵּין הַשְּׁנַיִם וִכּוּחַ סוֹעֵר וְחָבֵר אֶחָד סָטַר עַל לֶחְיוֹ שֶׁל הֶחָבֵר הַשֵּׁנִי.
הֶחָבֵר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַסָּטִירָה לֹא הֶחֱזִיר מַכָּה וְלֹא אָמַר מִלָּה רָעָה.
בִּמְקוֹם זֶה הוּא הֵרִים מַקֵּל וְכָתַב עַל הַחוֹל:
הַיּוֹם, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי סָטַר לִי בַּפַּרְצוּף!
הַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ בְּמַסָּעָם, עַד שֶׁמָּצְאוּ נְוֵה מִדְבָּר וְהֶחֱלִיטוּ לִטְבֹּל בּוֹ.
הֶחָבֵר הָאֶחָד נִכְנַס לְמַיִם וְשִׁכְשֵׁךְ בָּהֶם בְּלִי בְּעָיָה וְאִלּוּ הֶחָבֵר הַשֵּׁנִי, שֶׁקִּבֵּל אֶת הַסָּטִירָה,
נִסְחַף לְאֵזוֹר שֶׁל מַיִם עֲמֻקִּים וְהֵחֵל לִטְבֹּעַ.
חֲבֵרוֹ מִהֵר לִשְׂחוֹת לְעֶבְרוֹ וְלִמְשׁוֹת אוֹתוֹ אֶל הַגָּדָה.
לְאַחַר שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ, חָרַט הֶחָבֵר עַל הָאֶבֶן הַקְּרוֹבָה:
הַיּוֹם הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי הִצִּיל אֶת חַיַּי!
הֶחָבֵר שֶׁסָּטַר וְהִצִּיל מִטְּבִיעָה, הִסְתַּכֵּל בּוֹ בִּפְלִיאָה וְשָׁאַל:
אַחֲרֵי שֶׁפָּגַעְתִּי בָּךְ כַּתָּבַת בַּחוֹל וְעַכְשָׁו אַתָּה חוֹרֵט עַל אֶבֶן - לְמָה?
הִסְתַּכֵּל עָלָיו הֶחָבֵר הַשֵּׁנִי וְעָנָה:
Comments