הורים יקרים,
ההקלה על בשורת העסקה ושחרור החטופים מלווה בתחושות מורכבות. הימים הקרובים יהיו טעונים, מלאים בתמונות קשות ובשיחות מאתגרות. כולנו נהיה במתח וניצמד לפיסות מידע שיגיעו דרך המדיות והערוצים השונים בתקשורת.
גם אם אנחנו תורמים לענין במודע או לא - הילדים שלנו נחשפים למידע רב, לפעמים מידע קשה ומטריד, דרך מסכים, שיחות, וחברים. כמדריכת הורים, אני רוצה לספק לכם כלים להתמודדות עם המצב המורכב הזה.
הילדים שלנו קולטים את האווירה, את הרגשות שלנו, ואת המידע שזורם סביבם. חשוב להבין שהתגובות שלהם – פחד, בלבול, עצב, או אפילו אדישות – הן תגובות נורמליות לחלוטין.
ההמלצה היא , כמובן שלא לחשוף אותם לארועים ולבשורות הקשות - אך המציאות היא שמידע מגיע אליהם מכיוונים שונים.
לא כל הילדים ידברו על הנושא, ולא כולם ישתפו .
חשוב לשים לב לשינויים רגשיים והתנהגותיים על מנת לזהות את הקשיים.
שינויים בשינה: שימו לב לשינויים בדפוסי השינה של ילדיכם. האם הם ישנים יותר או פחות מהרגיל? האם הם מתקשים להירדם? האם הם מתעוררים בלילה?
שינויים באכילה: שימו לב לשינויים בדפוסי האכילה של ילדיכם. האם הם אוכלים יותר או פחות מהרגיל? האם הם מסרבים לאכול?
שינויים בהתנהגות: שימו לב לשינויים בהתנהגות של ילדיכם. האם הם יותר עצובים, פוחדים, כועסים, או חרדים מהרגיל? האם הם יותר ביישנים או סגורים? האם הם מתקשים להתרכז?
בעיות ריכוז: האם ילדיכם מתקשים להתרכז במשימות בבית הספר או בפעילויות אחרות?
סיוטים: האם ילדיכם חווים סיוטים או פחדים בלילה?
רגרסיה התפתחותית: האם ילדיכם חווים רגרסיה התפתחותית, כמו חזרה להרטבת לילה או מציצת אצבע?
פחד: האם ילדיכם מפחדים מהעתיד? האם הם מפחדים שמשהו רע יקרה שוב?
עצב: האם ילדיכם עצובים על מה שקרה? האם הם מתגעגעים לאנשים אהובים?
כעס: האם ילדיכם כועסים על מה שקרה? האם הם כועסים על אנשים מסוימים?
בלבול: האם ילדיכם מבולבלים מהמידע שהם נחשפו אליו? האם הם לא מבינים מה קרה?
בושה: האם ילדיכם חשים בושה או אשמה על מה שקרה?
חרדה: האם ילדיכם חווים חרדה או פאניקה?
שימו לב לתקשורת -
האם אתם מקיימים שיח פתוח עם ילדיכם על מה שקרה? האם הם מרגישים בנוח לשתף אתכם ברגשותיהם?
האם ילדיכם שואלים שאלות על מה שקרה? מהן השאלות שהם שואלים?
איך ילדיכם מבטאים את רגשותיהם? האם הם מדברים על זה, מציירים, משחקים, או מתנהגים בצורה אחרת?
כיצד ניתן לסייע לילדים שלנו?
הקשבה אמפתית:
הזמן הכי חשוב הוא עכשיו. הקשיבו לילדיכם, תנו להם מקום לשתף ברגשותיהם, לשאול שאלות, ולבטא את מה שהם חווים. הקשבה אמפתית היא המפתח להרגעה וליצירת תחושת ביטחון.
הסבר מותאם לגיל:
השתמשו במילים פשוטות, הסבירו את המצב בצורה שתתאים לגילם ולרמת ההבנה שלהם. הימנעו מפרטים מיותרים או מידע שעלול להפחיד אותם.
הגבלת חשיפה למידע: הקפידו על הגבלת החשיפה של ילדים צעירים למסכים ולשיחות על האירוע. בחרו מידע אמין ומסונן, והימנעו מחשיפה לתמונות או סיפורים קשים מדי.
יצירת שגרה: שגרה מספקת תחושת ביטחון ויציבות. נסו לשמור על שגרה יומית ככל האפשר, כולל שעות שינה, ארוחות, ופעילויות מהנות.
פעילויות מרגיעות: השתמשו בפעילויות מרגיעות כמו משחקים, קריאת סיפורים, או פעילויות יצירה, כדי לעזור לילדים להירגע ולעבד את רגשותיהם.
פנייה לעזרה מקצועית: אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית אם אתם חשים שהילדים שלכם מתקשים להתמודד עם המצב. פסיכולוג ילדים או מדריך הורים יכולים לספק תמיכה וטיפול.
התקופה הזו הולכת ומתארכת והיא קשה מנשוא עבור כולנו .
הילדים שלנו זקוקים לנו עכשיו יותר מתמיד.
הקשבה, הבנה, ותמיכה הם הכלים החשובים ביותר שנוכל להציע להם.
שנדע בשורות טובות בקרוב
אמן!
אילנה כהנא

Comments