top of page

יום "קרא ספר" שמח

תמונת הסופר/ת: אילנה כהנא אילנה כהנא





אני אוהבת לקרוא. מגיל צעיר גיליתי את הקריאה ואהבתי "ללכת לאיבוד" בעולם הסיפורים.  גדלתי בבית של עולים חדשים כך שלא הקריאו לי ספרים (או לפחות אני לא זוכרת) אך הורי מספרים שבגיל הגן כבר לימדתי את עצמי לקרוא עברית וכבר קראתי את כל סדרת ספרי האגדות שיצאה בעברית.  היה לי מנוי לספריה העירונית מאז שאני זוכרת את עצמי . זה התחיל ממנוי לספר אחד ומהר מאוד בתיכון עבר למנוי ל3 ספרים בשבוע. (חסך לי נסיעה לספריה 3 פעמים בשבוע). אני זוכרת את עצמי קוראת בכל זמן פנוי , ובעיקר לפני השינה עם מנורת לילה מתחת לשמיכה כדי לא להפריע לאחותי לישון... כבת לעולים חדשים המורים התרשמו תמיד מאוצר המילים הגבוה שהיה לי מאז שהייתי קטנה. דרך הספרים גיליתי עולמות, למדתי המון , פיתחתי את השמיון, העשרתי את עולמי.  מֶחקרים מראים כי קריאת ספרים תוֹרמת להתפתחות המוח, להַרחבת הידע הלשוֹני ולהבנת הנקרא טובה יותר, ואפילו מאריכה חיים

מגיל ינקות הקראתי לילדיי ספרים לפני השינה וגם , לפעמים , כשביקשו , סתם כך אחר הצהרים, או בשבת.  מצאתי הנאה רבה בלהקריא ספרים בנושאים שונים. הסברתי להם מילים שלא הכירו, כל ספר פתח לשיחה על רגשות, על סיטואציות דומות בחיים, על פחדים, על משפחה. כל כך הרבה ספרים היו לנו בספריה הפרטית שלנו. והיה כיף להעשיר אותה בספרים חדשים.  שעת הסיפור לפני השינה נתנה הזדמנות לשיתוף, לצחוק, לחיבוק וחיזוק. למדתי המון על ילדיי בשעות הללו. על אילו נושאים מעסיקים אותם. עם הזמן הם בחרו ספר אהוב ושמתי לב שהם בוחרים על פי נושא שרצו להעלות.  ספרים עם חרוזים , ספרים שנושאים תפילה, ספרי משחק , ספרים עם מסר .  בטח הייתם רוצים המלצות ואני בטח לא זוכרת את כולם. ילדי היום מתבגרים וכבר שנים שאינני מקריאה להם ספרים. 

אך הם רואים אותי קוראת ומדי פעם מתעניינים. בני הצעיר נדבק בחיידק ומאוד אוהב לקרוא. עולם התוכן שלנו שונה כל כך אך אני מביעה התעניינות ותמיד מקבלת תקציר משובח על הספר שהוא קורא עכשיו. וכן, הוא גם "חולה מסכים" כשאר בינו הדור.  לגיל הפעוט בכל זאת אמליץ על כמה ספרים שממש שלפתי מהזכרון בשניה (זה רק מראה כמה זה השאיר אצלי רושם)  הספר "תפילילה" של מאיה חנוך ומיכל כהן חי - היה אושר גדול.  בכל מקום, בכל ערב, יש זמן מיוחד, משותף לכל ילדי העולם.

זהו זמן של שקט, זמן של ריכוז, רגיעה והתבוננות פנימית.

זהו זמן שמאפשר חיבור בין העולם החיצוני לזה הפנימי, בין ההורה לילדו, בין הגוף לנפש, בין מציאות לחלום, בין היום למחר.

זהו זמן לתפילה… 

תפילילה היא שיר ערש שכתבנו במיוחד לזמן המתוק הזה.

ואז "כשהגוף והלב ממש מוכנים, פשוט נרדמים וישנים נים נים נים".

תפילילה טוב,

מיכל ומאיה.

"איילת מטיילת" של רינת הופר ליווה אותנו והגיע להיות נושא בחגיגות יום הולדת 3 . שמש זורחת בשמי התכלת,

ובשביל מטילת הילדה אילת.


מי מחכה לה בדרך?

מי זה נובח? מי עף?

מה עוד מתחבא שם,

מעבר לדף?



"לקוף יש בעיה" של ג'וליה דונלדסון הצחיק אותנו כל פעם מחדש.

"איבדתי את אמא!"

"אל תבכה, קופיף," אמר פרפר נחמד.

"נמצא לך את אמא, תכף ומיד.

בוא נחשוב ביחד. תגיד לי, מה גדלה?"

"גדולה יותר ממני - איזו שאלה!"

הקופיף הקטן נותן לפרפר סימנים כדי שיעזור לו למצוא את אמו, אבל הפרפר מתבלבל ומתבלבל. האם הם יפגשו בין כל החיות את אמו האמיתי של קופיף?


"תנחש כמה אני אוהב אותך" של סם מקברטני ריגש מאוד

לִפְעָמִים, כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב מִישֶׁהוּ מְאוֹד מְאוֹד, אַתָּה רוֹצֶה לִמְצֹא דֶּרֶ כְּדֵי לְתָאֵר עַד כַּמָּה חֲזָקִים רִגְשׁוֹתֶי

. אֲבָל, כְּמוֹ שֶׁמְּגַלִּים הָאַרְנָבוֹן אֱגוֹזִינִי הַקָּטָן וְהָאַרְנָב אֱגוֹזִי הַגָּדוֹל, זֶה בִּכְלָל לֹא פָּשׁוּט לִמְדֹּד אַהֲבָה!

"אמא רוצה ביס" של סיגל אדלר גרם לנו לצחוק בקול ספור אינטראקטיבי ומשעשע לפעוטות ולהוריהם. בעזרת ספור ומשחק הפעוט לומד על איברי גופו ועל חשיבותם ולומד גם עד כמה הוא אהוב....


הספר "המתנה של הצב" גם הוא של סיגל אדלר מה??? שכחת את המתנה ? - האריה כמעט ושאג אך הצב הקטן לא היה בכלל מודאג. הוא ידע שהביא למלך החיות מתנה מהממת, וגם למד אותו, שהסבלנות משתלמת. הספר "המתנה של הצב", מוגש בצורה אטרקטיבית, מלאת חן והומור ומטפל בתופעת חוסר הסבלנות הכל כך אופיינית לילדינו, הרוצים הכל כאן! ועכשיו!...

לפני כמה שנים רכשתי את ערכת "סיפורי חיות" המדהימה של מיכל ברנע. (המלצתי עליה לא פעם) ערכה המכילה קלפי חיות וספר בכריכה קשה ובו סיפור לכל קלף. בכל סיפור תמצאו משל, מסר או עצה. כל סיפור פותח שיח על סיטואציות שאנחנו ו/או הילדים פוגשים בחיים. ערכה שהיא עושר (וגם אושר*  גדול של נושאים לשיח עם הילדים. 

ואתם? מה אתם קוראים להנאתכם? מי שעוקב אחרי בסטורי רואה שאני מעלה מדי פעם את תמונת הכריכה של הספר שאני קוראת באותה עת.  ספרי קריאה, רומן, ספרי השראה ועוד..  אני מוצאת בספרים פינה להתנתקות מחיי היומיום, שקט למוח הקודח (משימות, מטלות,ועוד..) . תחושת חופש. כל ספר הוא חופשה בעולם אחר. דרך להתבונן בעולם מנקודת מבטם של הדמויות או של הסופר/ת.  תקריאו לילדים סיפורים.  תעודדו אותם לקרוא היו אתם דוגמה אישית על ידי זה שתשבו לקרוא בסלון, כשהם רואים.  "יום קרא ספר שמח"

אילנה כהנא

17 צפיות

Comments


bottom of page