"זה יותר מדי בשבילי!" כשעומס חושי משתלט, העולם עלול להרגיש כמו טורנדו

"זה יותר מדי בשבילי!" כשעומס חושי משתלט, העולם עלול להרגיש כמו טורנדו ויסות חושי אצל ילדים עם ADHD חוויתם שהסביבה “עולה עליהם”? קולות חזקים, אורות מהבהבים, ריחות עזים ולחץ חברתי יכולים להוביל לעומס חושי שמוביל לעיתים לתשובות כמו כיסוי אוזניים, עצימת עיניים או תנועתיות יתר.

מה זה ויסות חושי ?

ויסות חושי הוא תהליך שבו המוח מקבל, מעבד ומגיב לגירויים שונים כגון קולות, אור, מגע, ריחות וטעמים. אצל ילדים עם ADHD, יכול קושי בוויסות זה להוביל לתסמינים כמו חרדה, עיסוק יתר או הימנעות, ואף התנהגות מתפרצת. אבחון מקצועי מתבצע באמצעות הערכות, תצפיות, ראיונות עם ההורים וכלים אבחוניים בשיתוף נוירופסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים.

כאשר אנו מדברים על אבחון ויסות חושי, חשוב להבין שמדובר בתהליך רב-מקצועי ומעמיק, אשר שואף לזהות ולהבין כיצד הילד מעבד את הגירויים מהסביבה ומהם המקורות לעומס החושי אשר עשויים להוביל לקושי בתפקוד יומיומי.

כיצד מאבחנים?

1. הערכה מקיפה –

האבחון מתחיל בשיחות מעמיקות עם ההורים, המורים והילד עצמו, במטרה לקבל תמונה כוללת של התנהגותו במצבים שונים. זהו תהליך חשוב שמאפשר לזהות דפוסי תגובה בגירויים שונים כמו קולות, אור, מגע, ריחות או תנועה.

2. תצפיות קליניות ומשחק –

במהלך הפגישות עם הילד, המבצע (לרוב מרפא בעיסוק או נוירופסיכולוג) יערוך תצפיות תוך כדי פעילות: משחק, משימות יומיומיות ותרגילים מובנים. כך ניתן לראות באופן מיידי כיצד הילד מגיב לגירויים שבסביבתו וכיצד הוא מיישם אסטרטגיות ויסות, במידה וישנן.

3. שימוש בשאלונים וכלים סטנדרטיים –

כלי הערכה כמו שאלוני "סנסורי פרופיל" (Sensory Profile) מאפשרים להתבונן במגוון תחומים – החל מהגירויים החושיים השונים ועד להשפעתם על ההתנהגות. שאלונים אלה ממלאים לעיתים גם ההורים והמורים וזאת כדי לקבל ראייה רב-ממדית על התנהגות הילד בסביבות שונות.

4. הערכה מקצועית על ידי מומחים –

הליכי אבחון כוללים גם הערכה של אנשי מקצוע כגון מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים או נוירופסיכולוגים, אשר מתמחים בזיהוי וניתוח דפוסי ויסות חושי. לעיתים נדרש גם שילוב עם הערכות התפתחותיות או נוירו-התנהגותיות, במיוחד כאשר קיימים תסמינים נוספים שכדוגמת ADHD, על מנת למפות באופן מדויק את הקשיים.

5. חשיבות התהליך –

הבנת המקורות לקשיים בויסות החושי חשובה מאוד – היא מאפשרת לאנשי מקצוע ולמשפחות לבנות תכניות טיפול מותאמות, לפתח אסטרטגיות התמודדות יומיומיות ולהעניק את התמיכה הדרושה בסביבות הבית, בית הספר והחברה. אבחון מדויק הוא הבסיס לכל תהליך טיפולי, מכיוון שהוא מזהה לא רק את סוגי הגירויים המעוררים תגובות, אלא גם את רמת הקושי בוויסות ובתגובה לגירויים אלו.

אבחון ויסות חושי אינו מסתכם במבחן יחיד – הוא תהליך אינטגרטיבי המערב מספר כלים ושיטות, עם דגש על התבוננות מקיפה והתחקות אחרי תגובות הילד במצבים שונים. כך ניתן לבנות תמונה מלאה ולהבין כיצד להקל על הקשיים ולהעצים את הילד בסביבתו.

כאשר יש חשד לקשיים בוויסות חושי, מומלץ לפנות לגורמים המתמחים בתחום התפתחות הילד והערכתו החושית.

• מרפאים בעיסוק – מומחים שמבצעים הערכה של היכולת החושית ומסייעים ביצירת תוכניות טיפוליות המותאמות לצרכי הילד.

• נוירופסיכולוגים – אנשי מקצוע המעריכים את הפרופיל הנוירופסיכולוגי של הילד, ובאים לבחון גם את ההיבטים החושיים והקוגניטיביים של ההתנהלות.

• פסיכולוגים קליניים – במקרים בהם קיים צורך בהערכה רחבה יותר של התנהגויות והיבטים רגשיים, הם יכולים להיות חלק מתהליך האבחון.

• פיזיותרפיסטים – לעיתים, במיוחד כאשר ישנה השפעה על הקואורדינציה והתנועה, פיזיותרפיסטים עשויים להיות חלק מהתהליך.

בנוסף, מומלץ לפנות למרכזים התפתחותיים או לקליניקות שמציעות הערכה רב-מקצועית, כך שכל הקשיים (חושיים, קוגניטיביים והתנהגותיים) נלקחים בחשבון וההמלצות מתקבלות בהסתכלות מערכתית.

נקודות חשובות לתשומת לב

• סוגי גירויים חשובים: קולות, אור, מגע, ריחות, תנועה במרחב

• סימני עומס: כיסוי אוזניים, עצימת עיניים, תנועתיות יתר, הימנעות ממגע או נסיגה

• התאמת הסביבה: תאורה עדינה, פינת רוגע, אזור שקט עם מרחב אישי מסודר

• בגדים נוחים: תוויות החוצה, בדים נעימים, גזרות נוחות, שכבות גמישות וגרביים "נכונות"

• כלים מסייעים: אוזניות מבודדות, משקפי שמש, כובע מצחייה, בגד לחיצה, צעצוע תחושתי

• ערכת הרגעה: כדור לחיץ, שמיכה כבדה, חפץ מוכר, בקבוק מים, ונשנוש מרגיע

• תזמון נכון: הפסקות יזומות, זמני התאוששות, מעברים מדורגים ותכנון מראש עם גמישות בלו"ז

• פעילויות מווסתות: נדנוד, לישת בצק, ציור חופשי, תנועה מכוונת ומשחק במים

ממה להימנע?

מקומות הומים, אורות חזקים, רעשים פתאומיים, ריחות חזקים, ולחץ חברתי

מה כדאי לעשות?

הקשבה אמיתית לצרכי הילד ומתן שליטה מסוימת, יצירת מרחב בטוח, כיבוד גבולות ותמיכה רגשית

• אסטרטגיות מניעה: הכנה מראש, תכנון מסלול, זיהוי טריגרים, מציאת דרכי מילוט ותכנית גיבוי למצבי אתגר

• תקשורת ברורה: עידוד הילד לבטא צרכים – "צריך שקט", "יותר מדי רעש", "רוצה לצאת", "צריך הפסקה" או "קשה לי עכשיו"

• מקומות מאתגרים: קניונים, מסיבות, אירועים המוניים, תחבורה ציבורית ומסעדות רועשות דורשים תכנון והתארגנות מיוחדת

• בניית חוסן: חשיפה הדרגתית, תרגול אסטרטגיות, זיהוי הצלחות קטנות, העצמה אישית ובניית ביטחון עצמי

• פתרונות יצירתיים: קניות בשעות שקטות, אוכל בפינות רגועות, מסיבות קטנות, טיולים בטבע ופעילות אישית המותאמת לילד

❤️ תמיכה משפחתית והסברה לסביבה:

חשוב שהסביבה הקרובה – משפחה וחברים – יבינו את הקושי, יכבדו גבולות ויוצרים עבור הילד מרחב בטוח. הסבר פשוט ומכבד יכול להוביל להבנה והפחתת הלחץ הן בבית והן במעגלים חברתיים.

★ טיפ יומי ומקצועי:

צרו "מפת חושים" של מקומות בבית ואיפה שמתעוררים גירויים אתגריים לעומת מקומות מרגיעים. כך ניתן לתכנן מראש אסטרטגיות ולווסת את הרגישות החושית בצורה יעילה.

זכרו: הרגישות החושית היא חלק מהילד, לא בחירה. העניקו לגיטימציה לקושי והתמודדו יחד עם הכלים והאסטרטגיות שיכולים לשנות את היום ליום.

שתפו: איזה פתרון יצירתי עזר לכם בהתמודדות עם עומס חושי אצל ילדכם?

שלכם תמיד

אילנה כהנא

------------------------------------------------------------

#ADHD #ויסותחושי #הורותקשובה #הוראהמותאמת #תמיכהמשפחתית