top of page
חיפוש

בין דמעה לשיר: איך מדברים עם ילדים על יום הזיכרון ויום העצמאות



רגע לפני השמחה: לעצור, לזכור, ולאהוב


בימים האלו, כשיום הזיכרון נפגש מיד עם חגיגות העצמאות, הלב שלנו עובר דרך כל קשת הרגשות – מעצב עמוק ועד שמחת חיים ותקווה. ביום הזיכרון אנחנו עוצרים, מרכינים ראש, נזכרים באהובים שאינם, מסירים את המסכות ומתחברים למה שבאמת חשוב כעם וכמשפחה.

השקט של יום הזיכרון, הצפירה והטקסים בבית הספר, היא נקודת מפגש של כל הישראלים – את הכאב הזה כולנו נושאים: לפעמים הוא פרטי ומשפחתי, ולפעמים לאומי וחברתי. גם ילדים חווים ומרגישים – חלקם לראשונה, חלקם זו כבר מסורת משפחתית או קהילתית.


איך מסבירים לילדים את השילוב והמעבר?

אפשר לומר כך:

"לפני שמתחילים לשמוח, אנחנו עוצרים רגע לזכור את כל האנשים ששמרו על המדינה שלנו ונתנו את הלב והחיים שלהם כדי שנוכל לגדול כאן בביטחון. זה לא פשוט – בלב יש כאב, ואנחנו משתדלים לתת לו מקום. בטקסים ובצפירה אנחנו זוכרים, מספרים או שותקים יחד, ואחר כך, למרות הכאב, כולנו יחד בוחרים לחגוג את המתנה של החיים במדינה חופשית."

המעבר החד מהעצב לשמחה הוא בדיוק סוד החיים כאן: לזכור בעצב, ולהמשיך בשמחה מתוך הכרת תודה; לדעת שמותר להרגיש גם וגם – עצב ותקווה, כאב ואחדות, חגיגה והערכה.


ומה עם החטופים?

יש עוד פינה כאובה בלב – כי השנה, לצערנו, לא כולם איתנו. יש משפחות שמחכות – ויש אנשים שעדיין לא חזרו. במיוחד השנה, חשוב להזכיר: אנחנו לא שוכחים אף אחד, חושבים על כולם, וממשיכים לקוות ליום שבו כל יקירינו ישובו הביתה בשלום.

אפשר להקדיש להם רגע של תפילה או מחשבה טובה, לעצב סרט צהוב ולהדביק בדלת, או פשוט לחבק ולשאול "איך הלב שלך". זה לא סותר את השמחה – זה חלק מהיותנו עם ולב אחד.

טיפים לשיחה מעצימה עם ילדים:

  • להרגיש זה בסדר: כל סוג של רגש – עצב, התרגשות או שמחה – הוא לגיטימי.

  • קצת פרטים, הרבה חום: להסביר בגובה העיניים, בלי תמונות קשות, ועם הרבה חיבוק.

  • טקס קטן משלכם: להדליק נר, לספר משהו אישי, ולסמן יחד את המעבר לחגוג – אפילו במשפט שמתחיל את השינוי ("עכשיו נזכור – ומכאן נמשיך לחגוג ולהודות").

  • לנהל שיחה פתוחה: לזהות מחשבות או חששות, ולתת מקום לשאלות ("גם לי יש רגעים שהלב מתבלבל בין עצב לשמחה. זה אנושי וטבעי").

מתוך זיכרון – אל העצמאות

ויום העצמאות? בדיוק בזכות כל אלה שזוכרים – אנחנו חוגגים. האפשרות לרקוד, לשיר, וליהנות היא גם מחווה לכל מי שנתן בשבילנו. השנה, במיוחד, נוקיר עוד יותר את המתנה לחיות כאן, לאהוב, ולחזק זה את זו.

חג עצמאות שמח – עם לב שמכיר בכאב, חוגג בתקווה, ואוהב את הבית שיש לנו כאן ביחד.

 ושנזכה לראות את כל יקירינו חוזרים אלינו במהרה.




תודה שקראתם!

אשמח שתצטרפו אליי ברשתות החברתיות ותמשיכו לעקוב אחרי תכנים מעשירים על הורות, חינוך והתפתחות:

נתראה בפוסט הבא! 😊

אילנה כהנא

הוראה מותאמת | יעוץ והדרכת הורים | ADHD | אימון אינטגרטיבי לילדים ונוער | הרצאות להורים צוותי חינוך

ליצירת קשר וקביעת פגישה 

 טלפון  0535453350


 
 
 

Comments

bottom of page